כמה אני אוהבת את הזמן הזה בשנה. בין ימי גשם וסערה לימי שמש ושמיכת שמיים תכולה מתכסה האדמה במרבדים ירוקים ומתהדרת בתכשיטי פריחה בשלל צבעים מרהיבים. כלניות ורקפות, ציפורני חתול, סביונים ומיני מצליבים ורדרדים ומעל כולם ענפי השקדיות, לובשים שמלת חג של פרחים לבנים עדינים שנראים כאילו נתפרו מכנפיים של […]
לא פעם שואלים אותי מאיפה באים לי הרעיונות לכל הבישולים. מהחיים, אני אומרת. לא כי אין לי משהו אחר להגיד. זו התשובה הכי ממוקדת וגם הכי מקיפה שיכולה לחשוב עליה: מהחיים. מהשוק, מהגינה, ממזג האוויר, ממשהו שאכלתי אצל מישהו אחר, מתמונה, מספר, מסרט, ממתכון, מחלום, מזיכרון, מחשקים של אהובים […]
שש בבוקר. עדיין חושך בחוץ. אנחנו מתעוררים בבהלה לצלילי בכי שבוקעים מחדרה של הנסיכה. מסתבר שפיית השיניים ביקרה אצלה בלילה והשאירה בקצה מיטתה משחק "טיפשי שהוא רק לתינוקות", כך היא מסננת בקול רועד בין מפלים שוצפים של דמעות. בקושי רב אנחנו מרגיעים את הבכי ומנסים להיות יצירתיים עוד לפני […]
ספרי בישול הם מחומרי הקריאה החביבים עלי. המטבח שלי מלא בהם וכשהם מגיעים באריזות חומות עם הלוגו של אמאזון אני רצה הביתה מסניף הדואר השכונתי, אחוזת התרגשות של ילדת יומולדת שמצפה לחבק בובה חדשה, שוקעת לתוך כורסה עמוקה, מנותקת לגמרי מהעולם סביבי, יוצאת למסע פרטי במטבחים של אחרים שגם אם […]
שבת יפה אחרי שבת חורפית. הילדים מבקשים טיול ורוני מציעה שנצטרף אליהם לאיסוף פטריות ביער. מיד מציפים אותי זכרונות ילדות: שדות, חורשות ומרחבים. מגפי גומי וסבא אריה עם סל גדול מול הבית ברמתיים. פה ושם ארנבון בר שיצא להתאוורר אחרי ימים של גשם, שלל של פטריות וסבא שיודע בדיוק את […]
חומוס הוא עניין עם הרבה אמוציות. שימו בחדר ארבעה אנשים ותקבלו חמש דעות שונות מהו החומוס הטעים בעולם. לכאורה מדובר במשחה מגרגירים צהובים מבושלים עם טחינה וקצת תיבול. בפועל – עולם ומלואו שהזין ומזין ספרים, טורים, איורים ואינסוף ויכוחים לוהטים. נצרת, עכו, חיפה, יפו, אבו גוש, ירושלים: כל אחת […]
סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, עדיף מהסוג הלא מפונפן, ששמים דגש על חומרים וטעמים נאמנים למקור ולא מתעסקים בפרשנויות מודרניות […]
לפעמים גם אנשים שאינם מאמינים אדוקים וחיי היומיום שלהם חפים מכל מניירה דתית, נתקלים בסיטואציה שמעוררת מחשבה (או אולי תהיה) בדבר קיומו של כוח עליון שיש לו יד מכוונת לאירועים גדולים וקטנים. בשבוע שעבר, בעודי מתנהלת לאיטי מהבית של אחותי המרכזית עברתי ליד חלון ראווה קטן, כזה שחלפתי על […]
"אמא, למה את לא הולכת למאסטר שף?". "מה ייצא לי מזה?". "תהיי בטלוויזיה". "ומה ייצא לי מזה?". "תהיי מפורסמת. וגם יש לך סיכוי טוב לזכות". "ונגיד שאזכה – מה ייצא לי מזה??". "הגזמת אמא, תהיי המאסטר שף של ישראל!". המתבגר ואני צופים אדוקים בקדירת הריאליטי שהיא מאסטר שף. שני ערבים […]
דצמבר. עוד שנה אזרחית מתקרבת לקיצה. העולם כולו עטוף במעילים ומתכונן לימי הכריסמס המשפחתיים-חגיגיים. רצף ארוך של ארוחות חורפיות שבושלו משך שעות על הגז ובתנור, תובלו ובושמו ביד נדיבה וכל ייעודן לשמח, לחמם וליצור אווירת התכנסות ורביצה משותפת לפני ואחרי. ואצלנו? שמש. המעלות בצד הגבוה של הסקאלה. ימי גשם בודדים […]
