פוסטים אחרונים

אבוקדו, אוהב דגים?

האבוקדו עכשיו בשיאו והשוק מלא בכמויות ממנו מכל הגדלים, הצבעים והמינים. האטינגר הגדולים, החלקים והירוקים מסיימים את משמרתם לטובת האס הקטנים והמחוספסים שמשחירים עם הבשלתם. החמאה של הטבע אני קוראת להם, ומכורה אליהם באותה מידה. חצויים בכפית, על טוסט או חלה טריה, עם פרוסות של עגבניה והכי הכי בצלחת אחת […]

יום ירושלים

את ירון קסטנבויים, שף ואסתטיקן, הכרתי דרך ענת חברתי רבת הסטייל, שהיא גם שותפתו לחיים. מפגשי קפה ושיחות על אוכל בשישי בבוקר בשוק האיכרים הביאו אותו להתארח אצלי במטבח ומשם הדרך לבילויים קולינריים משותפים נוספים היתה קצרה. השבוע מצאנו את עצמנו עם כמה שעות פנויות בהרי ירושלים. "מה אתה אומר […]

על שקדים ושקדיות

  בתקופת ירושלים שלי חגגתי הרבה על האימרה שלפיה הדבר הכי טוב בבירה זה הדרך חזרה לתל אביב. אבל בעונה הזאת של השנה עשיתי באהבה גם את הדרך אליה. בזכות השקדיות. נדמה שכל שנה נעשות השקדיות פחות ופחות סבלניות ואינן מצליחות לחכות עד ט"ו בשבט בכדי להפציע ברוב שוויץ כשהן […]

עולם תחתון

הנסיכה חולה. אחרי שנים של דלקות ריאות והפרעות נשימתיות מכל סוג – סתם צינון עם חום, גם כזה שנמשך ארבעה ימים ארוכים, נראה כמו מחלה-לייט. היא מכורבלת על הספה עם הסרט של הדרדסים, צורכת הרבה ויטמין סי בצורת קלמנטינות, תפוזים וגזרים בשלל צבעים ומטפלת באוסף חיות המחמד הבובתיות שלה, שגם […]

ראש כרובית

      לא פעם סיפרתי פה מעלילותיה של רותי חברתנו, אשת הטבע והחופש, שלא נותנת לעירוניות לנצח אותה בשום מצב. אחרי הגויאבות  במדבר והזיתים מהתבור הפציעה רותי בביתנו בבוקרו של שישי ובידה מתנה מהגינה הקהילתית שבה היא פעילה ומפעילה. בעודי מדלגת בין הדוכנים בשוק קבלתי ממנה טלפון שבישר לי […]

מעשה בקדירה

איך שלא תבחנו את זה ארוחה בסיר אחד היא נוסחה מנצחת. בוחרים מרכיבים שהחיבור ביניהם צפוי להיות מוצלח, גיוונים ונסיונות כיד הדמיון הטובה עליכם. קצת משרים, קצת קוצצים, קצת משחימים. סוגרים מכסה ושוכחים מהכל לכמה שעות. התנור והסיר יעשו בשבילכם את העבודה ויתבלו את מערכת היחסים האינטנסיבית שנוצרת בתוכם בטעמים, […]

לכבוש לימון ולנוח

לימונים כבושים זכו לעדנה בשנים האחרונות וכיאה לטרנדים קולינריים כאלה ואחרים הפציעו במסעדות, ספרי בישול ובלוגים בארץ וגם בעולם. קשה להיות אמביוולנטיים לגבי הלימונים האלה. יש להם טעם מאוד חזק ומודגש שהופך אותם לאו ש, או ש. לראשונה פגשתי אותם בצד התוניסאי שלי, כלומר של האיש שלי, כלומר במטבח של […]

כתום של חורף

בביקור האחרון באיטליה נתקלתי פתאום בחנות ירקות באפרסמונים שנמכרים כשהם רכים מאוד מאוד, כמעט נוזליים, בתוך מגשי קרטון, כמו ביצים שבריריות שזקוקות לתמיכה והגנה. אפרסמונים שהבשילו על העץ עד שתוכם הפך מין כתום-שקוף ומתוק-מתוק, כמו תה עם המון סוכר בפנים. כשהצעתי לילדים שלי לטעום הם קצת נבהלו ולא בדיוק ראו […]

מלבבים

  הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה, מאז שהייתי ילדה וגם היום. עם משפחה וחברים בבית המחומם. בוהים בנרות המרצדים בחנוכיות שהוכנו בעבודת יד בגן ובבית הספר.שירים שמחים. ריקודי פנסים ואולטרה סגול. דמי חנוכה. סיפורי גבורה מעוררי דמיון והשראה. סופגניות בבלונד מוזהב, תפוחות וריחניות עם הרבה אבקת סוכר מעל ולביבות […]

סופגניה נפוליטנה

בצק שמרים מטוגן, מלוח או מתוק, הוא בעיני החטא האולטימטיבי. בעצם שילוב של כמה חטאים משובחים שחברו להם יחדיו כדי להוכיח שוב ושוב עד כמה חלשת אופי אני יכולה להיות. ובאמת אין לי שום דרך לעמוד בפני פיתויים של אלה. חבל אפילו לנסות. כמו תמיד אפשר לסמוך על האיטלקים שיקחו […]