לפעמים אני שוכחת שבעצם אני נשואה לירושלמי. עם כל הסטייל והשליטה בטרנדים ובמוקדי בילוי תל-אביביים – האיש שלי, בעברו הלא כל-כך רחוק, ירד מההרים. איפשהו באמצע יוני הוא מתחיל לנבול ולגלות חוסר שקט, שהולך ומתגבר בואך יולי-אוגוסט וחוזר לעצמו רק אי-שם בסוף ספטמבר. כל שנה הוא נשבע מחדש, בעודו מנגב […]
אומרים שאם את תוהה איך ייראה אהובך בעוד אי-אלה עשורים, מספיק להציץ באח של אמא שלו על מנת לקבל אינדיקציה לגמרי לא רעה (או לא ממש טובה….) למה אפשר לצפות. אצלנו זה עובד. הדוד רפאל ז"ל, אחיה הגדול והאהוב של סבתא עליזה: דקיק, קרח, מלא חיים, חובב בילויים, סיגריות ואלכוהול […]
את מרבית השבוע תכננתי לבלות במטבח של מחנה הקיץ של הנהגת צופי ת"א, שם יש לי השנה נציג טרום-מתבגר משלי, וכמובן לשרוד כדי לדווח לכם איך זה לבשל בכמויות מסחריות וב- 30 מעלות בצל: שניצלים, פתיתים, פסטה, או מה שזה לא יהיה שמאכילים בו היום את ילדי השפע במחנות של […]
הקיץ הוא שעתן היפה של העגבניות. עכשיו הן בשיאן: בשלות, מוצקות, ארומטיות, סמוקות לחיים מהשמש ומתוקות מתמיד. הכתרים הירוקים והשעירים שלהן זקורים ומפיצי בושם עגבניות מעורר תיאבון וגעגוע. עגבניות שטח גדולות עם הרבה עיוותים א-סימטריים מעוררות כמיהה לסלט נפלא. עגבניות שרי קטנות, חדות שפיץ ומאורכות, שחורות או אדומות, מזמינות לאכול […]
חודש יוני הוא חודש של שמחה. החודש בו קיבלנו במתנה, כמעט כנגד כל הסיכויים, אחרי שנים של עבודה קשה, רוויות סבל ותפילות, את הנסיכה שלנו. אלה פרצה לחיינו בסערה, הצטרפה לאחיה שחיכה לה בקוצר רוח, ומילאה לנצח את החלל הגדול שהיה שם בשבילה. ובאמת צריך חלל לגמרי לא […]
אצבעונים קטנטנים ואדומים עשויים גרגרים-גרגרים. עיגולים שחורים מתפקעים ממיץ, מתחברים לקיפודים ביישנים שאין בהם שום קוצניות. כדורים כחולים עם כתר עדין שנראים תמיד קצת מאובקים. קלחים שחורים ורכים, תמצית הילדות על העץ של השכנים, מטביעים חותמם עם כל נגיעה עדינה. פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות, תותי עץ. כולם נחים […]
בדיוק עכשיו, רגע לפני שהים מתחמם והופך לאמבטיה מהבילה ושורצת מדוזות, פירות הים במיטבם ובדרך כלל קלים להשגה. זה הזמן לכל חובבי השרימפס לגייס קצת תעוזה ולהכין בבית מנות נפלאות, פשוטות ומהירות עם טעם מלא של קיץ על החוף. שני כללים בסיסיים מאוד יובילו אתכם אל מנת השרימפס המושלמת: •1. […]
חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
בשכונה שלנו מורגשים דרך קבע משבים רעננים, נקיים וראויים של אג'נדה ירוקה ואקולוגית מודעת לעצמה ולסביבה. בביה"ס ממחזרים בקבוקים, גלילים, עיתונים וקרטונים למיניהם, אוספים את מי המזגנים להשקיית החצר, שומרים את כל השאריות מארוחת עשר לשרקנים ולחולדה הלבנה בפינת החי, משקיעים בגינת ירק ותבלינים ואפילו ויתרו על מסורת ארוכת שנים […]
האיש שלי תמיד אומר שתחילתו של פסח מסמנת את סופה של השנה. עוד לא הברשנו מעלינו את פירורי המצה והדבש של המימונה וכבר בגדינו מריחים מהמנגל של יום העצמאות, או אולי זה עשן המדורות של ל"ג בעומר? והקלוריות העודפות שהתמקמו על מנת להשאר באיזור המותניים, מקורם בארוחת הסדר או בפיתות […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
