פוסטים אחרונים

אצל הצרפתים: כריסמס מושלג ומרק בצל

  שבוע לפני כריסמס בפריס. העיר לבנה, אין מעלות בחוץ. הרחובות מקושטים ומוארים, חלונות הראווה מנצנצים באדום ולבן, ניירות עטיפה חגיגיים נשלפים מתחת לדלפקים עמוסים. בתי הקפה מלאים אנשים שברחו מהקור והתכרבלו במעילים ובצעיפים עם חיזוק של ספל קפה-או-לה מהביל. המכורים הכבדים נשארו לשבת בחוץ, מתחת לפטריות החימום, שואפים בעוצמה […]

שאריות מאיטליה

ריקוטה היא גבינה שעוצמתה בצניעותה. המראה שלה פשוט, כמעט סתמי. אם תשימו אותה בין גבינות לבנות רכות אחרות, היא לא תבלוט בשום צורה. אין לה כמעט ריח ואפילו בתהליך העשיה שלה יש יותר מרמז למיקומה הנמוך מאד בשרשרת האצילות הגבינתית. ריקוטה באיטלקית פרושו בישול מחדש. אין דרך אחרת לומר את […]

מלך לב ירוק

בחוץ משתוללת סערה שלא ברור מאיפה נחתה עלינו ולמה לא היתה כאן לפני שבוע, כשההר הירוק תמיד הפך לחורבות של שחור ואבל. למרות הציפיה הדרוכה לגשם שיגאל אותנו מחמסינים מלווים באלרגיות קשות בדצמבר, מבחינתי הוא תמיד מביא איתו אפרוריות פנימית, מחשבות נוגות ורצון עז להישאר מתחת לשמיכה. באפרוריות החורפית משתקפים […]

יומולדת שמח, זעקה הפטרוזיליה

השבוע עמד בסימן חגיגות יומולדת. איתי שלי בן ה-9 הרגיש מאד גדול ובהתרגשות רבה הזמין את כל החברים מהכתה, 18 במספר, שניים לכל שנה, לסדנת קומיקס עם סלב הטרום-מתבגרים אורי פינק, אצלנו במרתף. נ’ חברתנו בת ה-50 הרגישה קצת זקנה ובהתרגשות לא פחות גדולה הזמינה את כל החברות, 50 במספר, […]

מחשבות על סתיו ומשחקים בחבושים

אם לשפוט לפי לוח השנה, כבר נובמבר בחוץ והסתיו משחק איתנו מחבואים. הוא מתחבא השנה כל-כך טוב, שרוב הזמן אני נשארת מתוסכלת ומיוזעת תחת סריג אפרפר שלבשתי בתקווה, שהיום אמצא אותו סוף-סוף וקרירות הבוקר תשרוד עד הצהרים. חלוקי אמבטיה ממגבת עבה, צחורה ורכה מבקשים לתפוס את מקומם על המתלה ליד […]

חבלי לידה ורוגלך מבצק חמאתי

כוסות הקפה, סמל הפרידה מהציויליזציה התל-אביבית, כבר מזמן ריקות. הקוד הסודי נלחש באינטרקום. שער הברזל הכבד נטרק מאחורינו. הנחתנו את המטוס בבטחה בחניה, בלי אף שריטה מיותרת. נשמנו עמוק ונכנסנו אל המבצר הירושלמי. “שבו פה, תרגישו בנוח, נקרא לכם כשיהיה מה לראות” ציוו המקומיים בנחמדות קורקטית. ישבנו וחיכינו – חיכינו […]