שמחה גדולה ממלאת את ליבי כשמפציעים בשוק ראשוני פרחי הארטישוק. צפופי עלים מחודדים בצבעי ירוק וסגול, טריים ומהודקים, מגינים בנחישות על לבבות בשרניים. הדרך הפשוטה והזמינה לאכול ארטישוק היא הרתחה קצרה, שאחריה ניתן לשקוע בתלישת העלים בזה אחר זה, בטבילתם ברוטב ובכירסום קצותיהם הבשרניים עד שנחשף ליבם הנכסף. מי שירצה […]
אוגוסט הגיע מוקדם השנה, או שמא רק נדמה שמידות החום והלחות ממהרות לעלות, לטפס ולהכות ללא רחמים בחי ובצומח באשר הם? חם. חם מאוד. המזגן מזיע ממאמץ. בין גלי הים משתכשכות המוני מדוזות עוקצניות. האוויר אינו זז, גם ערבו של יום אינו מביא עימו מזור, בקושי הקלה קטנה. השהות במטבח […]
חציל הוא מן הירקות עליהם אנחנו מדברים בגוף זכר על אף שמהותו נשית. נסיכה גותית שחורת קליפה מבריקה, חמוקיה עגולים ובטנה מלאה שחלות פוריות. לא מעט זני חצילים גדלים בארץ; חלקם צרים וארוכים, אחרים מלאי קפלים ובליטות. בשנים האחרונות הצטרפו אליהם חצילים יפניים סגולים וצרים, איטלקיים מפוספסים, מיני חצילונים טובים […]
ירקות נצלים על גריל לוהט ומעשן הם מראה מרהיב, מלא הבטחה לעתיד עז טעם וצבע. יש שיזרקו אותם על רשת הברזל באופן אגבי, בזמן שהם מתכננים אילו נתחי בשר לצלות ראשונים, כי אם כבר הבערנו אז למה לא. מבחינתי הם שמחה גדולה בפני עצמם, מוגשים כמו שהם, אחרי צריבה ראויה, […]
שבת בבוקר אצל סבתא לטיפה בקרית אונו. בני המשפחה שהקיצו זה עתה משנת לילה מתוקה מתאספים במרפסת רחבת הידיים, מחכים בקוצר רוח לסבא אברהם שישוב מבית הכנסת. אז יפתחו ברוב טקס סירי הטבית, שעשו את הלילה בביעבוע עדין על גבי פתיליות, וביצים קשות בעלות צבע ענברי וניחוח של בישול ארוך […]
החורף (גם הישראלי, שרוב הזמן בעיקר מתחזה לכזה) הוא זמנם של תבשילי הקדירה כבדי המשקל, אלה שאוהבים עד מאוד את השהייה הממושכת בתנור החם, ממנו הם נשלפים כעבור שעות ארוכות כשהם שזופים, ריחניים ומעוררי תיאבון. בני הבית, ששהו במחיצת ניחוחות מלאי הבטחה, מתאספים בציפייה להרמת מכסה הסיר וחלוקת התבשיל המהביל […]
הקיץ הוא שעתם היפה של הענבים. פעם היו בארץ זנים רבים של ענבים עתירי טעם, שונים זה מזה במראה ובארומה. נכון, היו להם גרעינים, אבל אי הנוחות הכרוכה בשליפתם של אלה מתוך הפרי בטלה בשישים מול עושר הטעמים שאצר בתוכו. היום קשה למצוא ענבי חברון, תמר או דבוקי של פעם. […]
עוד לא נאכלה המופלטה האחרונה וצפירת הזיכרון של יום השואה כבר נישאת באוויר. רצף של אירועים משפחתיים וגלובליים גורם לימים להרגיש כמו חודשים ולשבועות לרדוף זה את זה כמעט ללא סממנים מבדילים. הביקור שלי בתאילנד (עליו הבטחתי להרחיב פה ועוד לא התפניתי) מאיים להפוך לזיכרון רחוק והדרך היחידה להשיבו לכאן […]
חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
