אין שמחה ממני בעונת המשמשים. כמו בכל שנה, מרגע הופעתם בדוכנים עולה המטבח שלי בלהבות כתומות. אני יוצאת אל השווקים לצוד אותם על שלל זניהם הקטנים והגדולים, המוקדמים והמאוחרים: רמלה, נצרת, יפו, תל אביב – דרוכה ומלאת ציפייה לפגוש את אלה עזי הצבע והטעם. אלה שמתגלגלים כמו מעצמם אל פי […]
הקיץ הוא שעתם היפה של הענבים. פעם היו בארץ זנים רבים של ענבים עתירי טעם, שונים זה מזה במראה ובארומה. נכון, היו להם גרעינים, אבל אי הנוחות הכרוכה בשליפתם של אלה מתוך הפרי בטלה בשישים מול עושר הטעמים שאצר בתוכו. היום קשה למצוא ענבי חברון, תמר או דבוקי של פעם. […]
אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
עוד לא נאכלה המופלטה האחרונה וצפירת הזיכרון של יום השואה כבר נישאת באוויר. רצף של אירועים משפחתיים וגלובליים גורם לימים להרגיש כמו חודשים ולשבועות לרדוף זה את זה כמעט ללא סממנים מבדילים. הביקור שלי בתאילנד (עליו הבטחתי להרחיב פה ועוד לא התפניתי) מאיים להפוך לזיכרון רחוק והדרך היחידה להשיבו לכאן […]
יום חמישי, רגע אחרי ראש השנה, רגע לפני יום כיפור. אני מזמינה את מעצב העל לבוקר של מילוי וגלגול (מהפעולות החביבות על שנינו), תחת הכותרת ריפוי בעיסוק לגוף ולנפש. הרתחנו בצלים, הפרדנו גלדים, הכנו מילוי, קילפנו וחתכנו לפלחים חבושים בשלים, שבישמו בניחוחם את המטבח כולו, צילמנו כמה תמונות ואפילו קצה […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
חודש יוני מביא איתו חגיגות יומולדת לנסיכה שלי (שמחליפה קידומת השנה בלי לראות בזה סיבה לעצב קל שבקלים) ועוד המון דברים טובים שעונתם קצרה מאוד. רגע הם פה ובשני נעלמו ואינם: משמשי בלדי קטנים ובהירים, תותי עץ נוטפי מיץ שחור, אשכולות של ענבי בוסר שיצטרפו בשמחה לתבשילים, מנגו ירוק לעמבה […]
מחשבות על אבודקו והדרים מחזירות אותי באחת לבוקר סתווי אחרי לילה של גשם במטעים ובפרדסים של סבא אריה שלי. בין שורות העצים אנחנו רצות במרץ, פורקות אנרגיות עירוניות של ילדות שאין להן טרדות סלפי ואינסטגרם וממלאות ארגז בקלמנטינות מיכל (שסבא שלי נשבע שנקראו על שמי), תפוזים חצי ירוקים, לימונים עזי […]
חילופי עונות הם תופעה מבורכת. כזו שמאשרת קיומם של סדר ושל רוטינה קבועה. נקודות אחיזה צפויות ובטוחות שמספקות רגיעה נחוצה בתוך מציאות כאוטית ויומיום רב עומסים. חילופי עונות מביאים איתם כרוניקה ידועה מראש של פרידות לצד מפגשים מחודשים. מי שחייו קשורים באדמה ומטבחו מבוסס על גידוליה הטבעיים מכיר ומוקיר יותר […]
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
