במיה היא בדרך כלל אהבה גדולה או סלידה מוחלטת. אני באוהבים.

בשבילי במיה ראשונה לעונה היא אחד המפגשים המשמחים בשוק. לא חשוב מה בתכנית הקולינרית שלי, אני לא יכולה וגם לא מנסה לעמוד בפניה. בהכנעה ובהתרגשות אני אוספת מתרמיליה הבוהקים בירוק עז, משתדלת לבחור אותם קטנים ומאורכים, מודעת היטב לעבודת הקיטום שמצפה לי אבל לא נותנת למחשבות עליה לעמוד ביני לבין סיר הבמיה שלי.

הרבה משחקים עם במיה הופיעו פה לאורך השנים – מטוגנת, מבושלת, צלויה, עם או בלי בשר, לרוב בליווי עגבניות, כל פעם לפי הזמן ומה שמתחשק.

הפעם קרצו אלי מהקערה על השיש במטבח עגבניות שרי קטנות, בשלות מאד (עד כדי רכות שאינה חביבה על בני הבית כשהיא מופיעה בקערת הסלט), מתוקות ועסיסיות. שום, שמן זית ותיבול מינימלי, בישול קצר שבקצרים וכבר באתי על סיפוקי. מקווה שגם אתם.

במיה ועגבניות שרי

1/2 קילו במיה שטופה, מיובשת היטב, הקצוות קטומים בלי לפצוע את הבמיה עצמה

6 כפות שמן זית 

1 שן שום מגוררת

1/2 קילו עגבניות שרי קטנות, בשלות ומתוקות, חצויות לאורכן (פתרון טוב לעגבניות שהבשילו והתרככו מהר מדי)

מלח ים

קורט צ׳ילי יבש, אם אוהבים

1 כף רכז רימונים

1/2 כוס מים

בסיר שטוח ורחב, שיכול להכיל את התבשיל כולו, מחממים 3 כפות שמן זית. מוסיפים במיה וצורבים תוך ערבוב עד שהיא מקבלת כוויות חריכה. מעבירים את הבמיה לצלחת.

מוסיפים לסיר 3 כפות שמן זית. מוסיפים שום ועגבניות ומקפיצים תוך כדי ערבוב, עד שהעגבניות מתחילות להתרכך ולהגיר מיצים, כ – 5 דקות. ממליחים, מוסיפים רכז רימונים וצ׳ילי אם משתמשים, מערבבים ומבשלים תוך ערבוב עד שהעגבניות מתפרקות לרוטב. מוסיפים במיה ומים ומערבבים. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים ברתיחה מתונה 10 דקות, או עד שהבמיה רכה אך לא מתפרקת והרוטב סמיך.

אוכלים עם אורז, עם פסטה או ככה כמו שהיא עם קצת פטה מפוררת ולחם טרי.