הרעיון לרקוח מיני מרקחות פרי בקדירה בתנור במקום בסיר כבד על הגז נולד בהשראת מיכל חביביאן – חקלאית (מבעלי משק חביביאן בעמק האלה – משק ביו דינמי שמגדל ירקות אורגניים מהטובים שיצא לי לטעום), טבחית יצירתית ובאופן כללי אשה שיש הרבה מה ללמוד ממנה.

התהליך הוא פשוט ואינו דורש כמעט הכנות, ערבובים תכופים, השגחה ושאר התעסקויות. התוצאה היא מרקחת עדינה במרקם שאיננו ריבתי אליה מתווסף כבונוס סירופ סמיך ומתובל שאפשר לעשות בו לא מעט שימושים.

אני בחרתי לרקוח שניים מגידולי הקיץ החביבים עלי – עגבניות שרי ודלעת.

בדרך כלל כשאני מכינה מרקחת פרי אני משתדלת להשתמש בכמות קטנה של סוכר ביחס לפרי  – חצי קילו סוכר על כל קילו פרי. כאן תוספת הסוכר גדולה יותר על מנת להבטיח זיגוג מלא ומיטבי של הפרי מבלי שיתפרק וישמור על צורתו גם בסוף תהליך הבישול וכן להבטיח הווצרותו של סירופ סמיך בתוכו מזדגגות העגבניות או קוביות הדלעת.

מרקחת העגבניות היא בעלת מתיקות מתונה, מאוזנת על ידי חמיצותן הטבעית של העגבניות, שמתעצמת בתהליך הבישול. מרקחת הדלעת היא בעלת מתיקות גבוהה יותר ומתאימה לאכילה לצד יוגורט או שמנת חמוצה לאיזון.

 

מרקחת עגבניות שרי בתנור

1 קילו עגבניות שרי קטנות, אדומות, בשלות אך מוצקות

700 גרם סוכר

2 צ'ילי יבשים חצויים (או יותר, או פחות, לפי הטעם)

3-2 ענפי זעתר או טימין טריים (לא חובה אבל מוסיף המון)

 

מחממים תנור ל-200 מעלות ללא טורבו.

בקדירת חרס מניחים עגבניות שלמות. מוסיפים סוכר, צ'ילי וזעתר ומערבבים לכיסוי אחיד.

מכסים ומכניסים את הקדירה לתנור למשך שעה.

עברה שעה – מרימים את מכסה הקדירה, העגבניות אמורות לצוף בתוך שלולית נוזלים שנוצרה מהסוכר שנמס בחום התנור. מערבבים בעדינות רבה את הנוזלים שבקדירה, על מנת להבטיח שלא יישארו משקעי סוכר בתחתיתה. מחזירים לתנור לשעה נוספת.

בתום הבישול העגבניות יהיו שלמות ומכווצות והנוזלים בסיר במרקם סירופי. אם הסירופ נראה דליל מדי אל דאגה – כשיתקרר יסמיך לרמה הרצויה.

מעבירים את מרקחת העגבניות לצנצנות מעוקרות, מכסים והופכים אותן כשהמכסה כלפי מטה. מניחים להן לעמוד כך עד שיתקררו. באופן הזה נוצר מעין ואקום בצנצנת שיאריך את חייה של המרקחת. כשהצנצנות מתקררות מאפסנים אותן במקרר.

המרקחת נפלאה כבת לוויה ללחם טרי מרוח בחמאה, לצד גבינות עזות טעם או כתוספת לכריכים. אפשר להשתמש בסירופ לתיבול סלטים, למשיחת עוף לפני צלייה בתנור או כנוזל תיבול לבשר, דגים, ירקות ממולאים ועוד.

 

 

מרקחת קוביות דלעת בתנור

בניגוד לעגבניות, דלעת נוטה להתרכך ולהתפרק בחום, גם כשהיא משתכשכת בסירופ סוכר. לכן דרוש לה לילה של השריה בסוכר על מנת שתתחיל את תהליך הבישול כשהיא מצומקת ומוצקה יותר.

המרקחת הזו היא על הצד המתוק היות וההדלעת נטולת חמיצות טבעית. אם מורידים את כמות הסוכר הדלעת מתרככת מבלי להזדגג וזו אינה המטרה. כדאי לאכול מהמרקחת הזו לצד יוגורט או שמנת חמוצה או לחילופין להנות מקוביה בודדה כסיום מתוק לארוחה לצד כוסית של תה מתובל בנענע.

 

1 קילו דלעת טרייה ומוצקה מאוד (שקילה נטו, אחרי הסרת קליפות וגרעינים)

700 גרם סוכר

2 צ'ילי יבשים חצויים (או יותר, או פחות, לפי הטעם)

10 גרגירי פלפל שחור שלמים או כתושים עד שבירה גסה

 

חותכים את הדלעת לקוביות בגודל של כ-3 ס"מ.

מניחים את קוביות הדלעת בקדירת חרס. מוסיפים סוכר, צ'ילי ופלפל שחור ומערבבים לכיסוי אחיד. מכסים את הקדירה ומניחים לה לעמוד 12 שעות לפחות. בתום התהליך יימס רוב הסוכר, קוביות הדלעת יצטמקו ויתקשו מעט ויצופו בתוך סירופ נוזלי. מערבבים בעדינות את תוכן הקדירה על מנת להבטיח שלא יישארו משקעי סוכר בתחתיתה.

מחממים תנור ל-200 מעלות ללא טורבו.

מכניסים את הקדירה לתנור למשך שעה.

עברה שעה – מרימים את מכסה הקדירה, קוביות הדלעת אמורות לצוף בתוך הסירופ שהסמיך מעט בחום התנור. מערבבים בעדינות רבה את הסירופ שבקדירה.

בתום הבישול קוביות הדלעת יהיו מזוגגות עד שקיפות והנוזלים בסיר במרקם סירופי סמיך ועז צבע כתום.

מניחים למרקחת להתקרר בקדירה. קוביות הדלעת עדיין רכות ומאיימות להתפרק. כשיתקררו יהיה מרקמן מוצק יותר ונוח להעברה למיכל יחד עם הסירופ שעוטף אותן. אני אוהבת להשאיר את הצ'ילי ואת גרגירי הפלפל השחור עם קוביות הדלעת. מדי פעם תנעץ שן בגרגיר פלפל ותמלא את הפה חריפות עזה שמחמיאה למתיקות הדלעת.

שומרים במקרר ואוכלים על לחם עם חמאה או כתוספת ליוגורט סמיך או אם אתם במצב רוח מושחת אז שמנת חמוצה או קרם פרש. עונג.

 

תגובות 10

  1. במרקחת עגבניות – השעה השניה עם או בלי מכסה?

  2. נראה מדהים! אני רוצה לנסות, אבל אין לי קדרה
    חייב קדרת חרס או שגם סיר ברזל יציקה יתאים?

    • שאלה טובה. האיכויות של קדירה וסיר ברזל קצת שונות. אם יש לסיר ציפוי אמייל שמונע. הדבקות היתי מנסה אבל בודקת מדי פעם במהלך השעה השניה לראות שלא נגמרים הנוזלים והמרקחת לא נשרפת

  3. נראה מדהים!
    חייב קדרת חרס או שגם סיר ברזל יציקה יתאים?

  4. המתכונים והתמונות נהדרים כרגיל!
    יש לי תבנית חרס ללא מכסה, האם כיסוי בנייר אלומיניום יוכל להתאים?

    • תודה שני. המכסה בקדירה הוא לא סגירה. החרס משפיע על פיזור החום בקדירה, נוזלים המצטברים כתוצאה מהחום ניקווים חזרה אל מה שמתבשל בפנים. אני לא בטוחה שנייר אלומניום יעשה את אותה עבודה. אפשר לנסות. בכל מקרה היתי מניחה מעליו גם מכסה של סיר אם יש

  5. המתכון נראה מדהים (כמו כל דבר כמעט בבלוג) תודה רבה! תוכלי לספר בבקשה היכן ניתן לרכוש קדרה מתאימה?

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*