בשר

הזולה של רולה

את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחיבוקים. מבחינתה אנחנו כבר בני בית פה. גם מבחינתנו. למה לא? בימים הקרובים נחלוק את […]

סאן סבסטיאן: חופשי על הבר

  יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג. סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א’ ונ’ חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי דייגים פסטורליים מוקפים הרים ירוקים שיורדים עד הים, אדריכלות מגוונת ומעוררת השראה, תרבות מערבית ישנה וחדשה ואנשים […]

משהו קטן וטוב

  סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ’וס, שישקבב, סיח’ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבול, צלויים שורות-שורות על גריל פתוח. ארוחת טעימות לא מפונפנת, מלאת ביסים קטנים שלא מצריכים צלחת או מזלג. אפשר […]

ימים ירוקים

   “ניקוי אביב –  כל העולם ואחותו עושים את זה עכשיו”, אמרה יערה המורה המהממת (והשפויה בדרך כלל) שלי לג’יירו בעודה מטאטאה במרץ את הפרקט בסטודיו החדש. “עשרה ימים, מעכשיו עד ליל הסדר, בהם נפטרים מכל הרעלים שמציפים את הגוף ביומיום”. ברור לי שזה לא הולך לשום כיוון טוב ובטח […]

יום ירושלים

את ירון קסטנבויים, שף ואסתטיקן, הכרתי דרך ענת חברתי רבת הסטייל, שהיא גם שותפתו לחיים. מפגשי קפה ושיחות על אוכל בשישי בבוקר בשוק האיכרים הביאו אותו להתארח אצלי במטבח ומשם הדרך לבילויים קולינריים משותפים נוספים היתה קצרה. השבוע מצאנו את עצמנו עם כמה שעות פנויות בהרי ירושלים. “מה אתה אומר […]

מעשה בקדירה

איך שלא תבחנו את זה ארוחה בסיר אחד היא נוסחה מנצחת. בוחרים מרכיבים שהחיבור ביניהם צפוי להיות מוצלח, גיוונים ונסיונות כיד הדמיון הטובה עליכם. קצת משרים, קצת קוצצים, קצת משחימים. סוגרים מכסה ושוכחים מהכל לכמה שעות. התנור והסיר יעשו בשבילכם את העבודה ויתבלו את מערכת היחסים האינטנסיבית שנוצרת בתוכם בטעמים, […]

לכבוש לימון ולנוח

לימונים כבושים זכו לעדנה בשנים האחרונות וכיאה לטרנדים קולינריים כאלה ואחרים הפציעו במסעדות, ספרי בישול ובלוגים בארץ וגם בעולם. קשה להיות אמביוולנטיים לגבי הלימונים האלה. יש להם טעם מאוד חזק ומודגש שהופך אותם לאו ש, או ש. לראשונה פגשתי אותם בצד התוניסאי שלי, כלומר של האיש שלי, כלומר במטבח של […]

קיטניה גדולה

העולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים את החורף ואלה שאוהבים את הקיץ. החורפיים חולמים על סוודרים עבים, כוסות תה ריחני, שמיכות פוך נפוחות ואש בוערת באח. הקיציים חולמים על ים, שמיים כחולים, יין לבן צונן ורגליים שזופות נתונות בכפכפי גומי מרושלים. החורפיים מתנחמים במרקים סמיכים וסירים מהבילים של תבשילי בשר וקטניות. […]

מפגש פיסגה ודים סאם ביתי

  צילומים: דניה ויינר כשאני פוגשת אנשים שבאמת מעניינים, מסקרנים או מרגשים אותי, מתחשק לי להזמין אותם אלי למטבח. לבשל להם, להאכיל אותם, לראות אותם לא מתאפקים ודוחפים אצבע אל תוך סיר או צלחת, לפטפט איתם תוך כדי וללמוד עליהם כמה שיותר בסיטואציה המוכרת, הבטוחה והאהובה עלי. בדיוק שנה עברה […]

מלא צבע, מלא טעם. כרימון

הבוקר החלטתי לעשות מעשה ובאופן חריג מדי פיניתי לעצמי שעתיים יקרות  לקפה עם חברות ותיקות ואהובות. מין מפגש פיסגה שכזה באמצע החיים שנסוב על כלום ועל הכל, שניהם לגמרי ברומו של עולם, לפחות בעולם שלנו. תחילת שנה, כשכל הצאצאים מאופסנים היטב במוסדות החינוך או בידי המטפלות, רגע לפני שהם חוזרים […]