קטגוריה: בשר

כדורי טלה, על שום מה ולמה?

  יש עוד יותר משבוע עד ליל הסדר וכבר אני משחקת בהכנות לחג. מעמידה סירים של מרק, מכדררת קניידלך רכים שיתפחו בגאווה בתוכו. טוחנת תמרים ואגוזים לחרוסת וסלקים לחזרת סוחטת דמעות. אפילו את הזרוע מהמרק צליתי ...

ספור פשוט / בצק יוגורט + לחמה בעג’ין + לחמניות גבינה וזעתר

  ספרי בישול הם מחומרי הקריאה החביבים עלי. המטבח שלי מלא בהם וכשהם מגיעים באריזות חומות עם הלוגו של אמאזון אני רצה הביתה מסניף הדואר השכונתי, אחוזת התרגשות של ילדת יומולדת שמצפה לחבק בובה חדשה, שוקעת ...

ויאטנם זה פו

  סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, ...

פאי בריבוע

  “אמא, למה את לא הולכת למאסטר שף?”. “מה ייצא לי מזה?”. “תהיי בטלוויזיה”. “ומה ייצא לי מזה?”. “תהיי מפורסמת. וגם יש לך סיכוי טוב לזכות”.  ...

שבתות וחגים

  מדי פעם נופלת שנה כזו כמו השנה, שבה כל חגי תשרי צמודים לשישבת ויחד עם שאריות הימים האבודים, אלה שנחתכו מהחופש הגדול (ומאז משלמים עליהם בריבית דריבית של חופשים שלא נגמרים), הפכה תקופת החגים השנה לבלי ...

סוף הקיץ באי קאה

סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א’. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר ...

הזולה של רולה

את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחי ...

סאן סבסטיאן: חופשי על הבר

  יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג. סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א’ ונ’ חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי ...

משהו קטן וטוב

  סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ’וס, שישקבב, סיח’ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבו ...

ימים ירוקים

   “ניקוי אביב –  כל העולם ואחותו עושים את זה עכשיו”, אמרה יערה המורה המהממת (והשפויה בדרך כלל) שלי לג’יירו בעודה מטאטאה במרץ את הפרקט בסטודיו החדש. “עשרה ימים, מעכשיו עד ...