הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה. בחוץ קר ובפנים הבית מחומם. חברים ומשפחה מתכנסים לאור נרות, שלהבותיהם מרצדות בקלילות בראש פמוטי חנוכיות. שירים עליזים, מטבעות שוקולד, סביבונים, דמי חנוכה וניחוח לביבות מיטגנות בשמן זית לוהט עד פריכות מוזהבת. יש לא מעט דרכים להכין לביבות ובכל זאת ישנם מספר כללי […]
לא נולדתי אל המטבח הטוניסאי, נישאתי לתוכו. כמו הרבה דברים טובים, קבלתי אותו בעסקת חבילה עם האיש שלי: גרגירי קוסקוס פצפונים, צחורים, אווריריים, טובלים במרק כתום מדלעת ומבושם בתבלינים. דגים חריפים מבושלים בלימון כבוש וזיתים, עם קצת מזל תצוץ ביניהם שחלה צפופת ביצים מתפצחות. מרמומה (מטבוחה טוניסאית) ריבתית עמוקת צבע […]
חגים הם עניין מוגזם. מתכוננים אליהם, מחפשים מתכונים, מרכיבים תפריטים, עורכים קניות מכל הבא ליד ועוד קצת, שחלילה לא יחסר. עורכים שולחנות עטויי מפות, מרוצפים בכלים נאים השמורים לארוחות מיוחדות. מוזגים יין בכוסות גבוהות, דקות רגל. מתלבשים חגיגי, מתרגשים, אולי נלחצים קצת מגודל האירוע. לא חשוב כמה מנות תיכננו, כמה […]
לפני חודשיים פלוס חשבנו לתומנו שהמגיפה המטרידה כבר מאחורינו. באופטימיות מהולה בלא מעט התרגשות תיכננו חופשת קיץ בלסבוס (עוד ידובר בה בשבועות הקרובים) ועוד אחת בחגים שתכלול אפילו את החייל. חשבנו שמסיכות, בדיקות ובידודים הם נחלת העבר שנותר מאחור ועוד מעט יהפוך לזכרון רחוק בחזקת ההיה או חלמנו חלום בלהות? […]
אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו טען באוזני בתוקף שאינו אוהב קישואים, שזה הירק היחיד שאינו אוכל, שאין להם שום טעם והם סתם מימיים ומיותרים – הייתי בוודאי אשה עשירה. וזה לא שאני לא מבינה על שום מה ולמה יצא לקישואים שם של ירק מיותר, ובכל זאת אומר […]
קישק, ג'מיד, עפיק, אבן יוגורט – כולם שמות נרדפים לחרוטי יוגורט צחורים שיובשו מספר שבועות בשמש ומשמשים לתיבול מיני מאכלים שמקורם במטבחי הלבנט. לפני מספר שנים היה הקישק נחלתם של יודעי דבר, בעיקר משפחות כפריות מסורתיות מהפזורה הבדווית ומאזור הר חברון, שבבעלותן עדרי כבשים מניבות חלב ניגר, ממנו ניזונה המשפחה […]
אם שמים בצד את מורשת הקרב, את חיכוכי השכנים, הפרעונים קשי העורף ושאר מרעין בישין – הרי שפסח הוא קודם כל חג האביב. פריחה, התחדשות, התעוררות והרבה צבע – כל אלה סממני חג מתבקשים, שהגיוני לצפות למצוא להם ביטוי בתקרובת שתעלה על שולחן החג. בקרב יוצאי אשכנז, אלה שבאו מארצות […]
דפי בצק פילו דקיקים, חיוורים ועדינים, נערמים זה על גבי זה, משוחים בחמאה מזוקקת או בשמן זית ליצירת דפדוף פריך. מתקפלים, נאספים וחובקים בתוכם נתחים רכים מבשרה של תרנגולת (במקור הוכנה הפסטייה מבשרן העדין של יונים שבושל עד רכות ופורק מעל העצם) שבושלה בשמן זית מתובל בהרבה בצל שהפך ריבתי […]
השמן ממילא נשפך כמו מים, משפחות גרעיניות יותר או פחות מתכנסות לאור שלהבות נרות מרצדות בחנוכיות, מנסות להכניס מעט אור הביתה בתקופה בה נדמה שהאופל שולט בכל. אין שלג בחוץ אבל האוויר נקי ובקצות היום מורגשת קרירות פריכה המרעננת את הגוף עם כל נשימה. עם הקור מגיעים בני משפחת המצליבים […]
תושבי דרום איטליה ידועים בחיבתם לאוכל מטוגן. מי שימצא עצמו משוטט בשעת טרום צהריים ברחובות נפולי, בארי או קטניה יוכל לנתב דרכו אל ארוחתו על פי ניחוחות השמן המבעבע בתוכו מקפצים מיני בצקים, עם או בלי מילוי, משתזפים לאיטם עד שנשלפים מתוכו שחומי מעטה פריך. הבזק של מלח או סוכר, […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
