שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה? ...
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה ש ...
ימים אחרונים של אוגוסט. שנת הלימודים תיכף מתחילה. הכל כבר נאמר על החום המתיש. הגינה עייפה ומוכת כנימות, הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה מתחת למזגן, שגם הוא מגלה סימני עייפות. המתבגר פעיל בלילות ונם בימים, ...
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודע ...
תפוחי אדמה הם אהבה גדולה וישנה שלי. בכל צורת בישול והגשה מוכנה לאכול מהם עוד ועוד: צלויים, מטוגנים, מעוכים לפירה, מבושלים, קרים בסלט, שרופים במדורה. ואם יש לצידם חמאה רכה או שמנת חמוצה – מה טוב. כי אפ ...
אני מתעוררת באיחור אופנתי אל בוקר שבת חורפי, קר ושטוף שמש. השמיים המבריקים בכחול תכלת עמוק יחד עם תחושת אי שקט שהתיישבה בתוכי עם פקיחת עין ראשונה גורמים לי להכריז בפני בני הבית הערים למחצה שיוצאים לטי ...
כזו אני – נצר למשפחת פרדסנים. חלק נכבד מילדותי עבר עלי בפרדס של סבא אריה במושב גן חיים. שורות שורות עמדו להם עצים שמחים ופוריים של תפוזי שמוטי אליפטיים ותפוזי ולנסיה עגולים – אלה למאכל ואלה למיץ ...
החורף פה. הוא פה במלוא עוצמתו. קר וגשום בתל אביב ובכל הארץ. אירופה כולה קפואה ומושלגת. אפילו מיוון מגיעות תמונות פסטורליות של מרבדי שלג לבן לחופו של ים. עד נפולי הדרומית ברחתי רק כדי להצטייד בכפפות, כ ...
ימים לא פשוטים פוקדים אותי מאז איבדתי בפתאומיות משתקת את אמא שלי. אולי יגיע יום ואוכל לכתוב על זה בהרחבה, בינתיים קר וגשם בחוץ ואני מוצאת נחמה במטבח, המקום היחיד בו אני מצליחה להיות אסופה וממוקדת, ממל ...
מאז שהתחיל אחרי-החגים אני מלאת כוונות לספר פה על טיול נפלא שעשינו עם הילדים בסוכות בספרד ובפורטוגל, אבל המציאות האינטנסיבית מפנים ומחוץ גורמת לי לצלול שוב ושוב אל תוך התמונות שרצות על המסך בניסיון נו ...
