ימי הקיץ בשיאם ההביל. כל שנה נדמה שהשיא הזה נשבר מחדש. ואולי הזיכרון שלנו הוא שנשבר. הקיץ הזה וחומו מזמנים לגוף ובעיקר לנפש אתגרים קשים הרבה יותר מתלאות מזג האוויר. ימים מכבידים של פירוק ואובדן שליטה. אפילו העיסוק השגרתי באוכל מרגיש פריווילגי ומהווה טריגר רגשי שמאיים להשתלט ולהכריע. ובכל זאת […]
ימים של בערה עם מעט מאד נקודות אור, מלבד קרניה הלוהטות של השמש, שצורבות את העור ודרכו גם את הנשמה. בשיאו של קיץ מיוזע, המחשבות נודדות אל מי שגופם אינו זוכה להצטנן בחדר קריר וממוזג או ללגום כוס משקה בתוכו נמסות לאיטן קוביות של קרח. מי שנחוש למצוא לעצמו מעט […]
שבוע לפני פסח ותחושת החג חסרה. נדמה שהחג שמזוהה עם חירות, פריחה והתחדשות רחוק ככל שאפשר להיות מכל אלה. יותר מתמיד, אני דבקה במסורת מבית אמא וסבתא – מבשלת את מאכלי החג המוכרים ומשתדלת למצוא בהם מעט שקט נחמה. כבד קצוץ לפני החג היתה סבתא טילה שלי מחממת מחבת […]
אף אחד לא שאל אותי אף פעם מהו המאכל שאקח איתי לאי בודד, זה שאבקש לעצמי רגע לפני שנפרדת מהבית ומהמטבח, זה שאהיה מוכנה לאכול כל יום עד סוף חיי. אבל אם מישהו יחליט לשאול אותי את אחת השאלות האלה, אני יודעת את התשובה ואין לי לגביה צל צילו של […]
חג הביכורים ממשמש ובא, ואיתו מתקפת עוגות גבינה, מאפים, לזניות, פשטידות (מישהו עוד מוכן לאכול אותן?) ושאר תבניות עתירות חלב וגבינות בכל תצורה שניתן להעלות על הדעת. אל תטעו, אין לי דבר וחצי דבר נגד כל אלה, את חלקם אני אפילו מחבבת, רק שתחת משא הגבינות נקברו ונעלמו עם השנים […]
למרות החורף הקיצי, הירקות עכשיו בשיאם. צרורות צרורות אני אוספת אותם מעל הדוכן בשוק, צבעוניים, פריכים, ראשיהם מעוטרים בעלים בוהקים בירוק. קולרבי, סלקים צבעוניים, צנוניות וצנונים, לפתות ושומרים, גזרים דקיקים בשלל צבעים, סלרי וכרישות דקות וחטובות, בצלים טריים ושומים ירוקים ראשונים שהולכים ומתעגלים לקראת הגעתם לבגרות אי שם לקראת חג […]
המקום הזה שאנחנו קוראים לו בית – אין לו אמצע, רק קצוות. את חג החנוכה התחלנו בטיגוני לביבות כשהבית פתוח לרווחה, מתאוורר לאיטו מניחוחות השמן בעזרתם של משבי אוויר חמסיני, כמעט מדברי. חולצה קצרה מתחת לסינר מוכתם. רגליים יחפות. רגע, האם ייתכן שהתבלבלנו בחג? נר שמיני הודלק בבית סגור ומסוגר, […]
נחתנו בעיר פז, בצפון מרוקו, אחרי שבוע מסעיר בשווקים של מרקש, אסווירה והאטלס הגבוה. רוויות חוויות, מראות, קולות וטעמים, קצת עייפות מהחום הכבד ומימים מלאי התרחשות, ובכל זאת נרגשות לקראת תגליות חדשות בעיר שנודעה במבוך סמטאותיה העתיקות והצרות, במטבח העילי שלה, במלאכות היד המסורתיות שעדיין מתקיימות בה כחלק מחיי היומיום, […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
כמו בכל קיץ אני ממתינה בדריכות לחופשה המשפחתית בלסבוס. האי היווני השלישי בגודלו, זה שיש בוודאי יפים, נגישים ואף טעימים ממנו, אבל בשבילנו הוא מקום מוכר ואהוב, על נופיו עוצרי הנשימה, פשטותו החיננית, בני המקום מסבירי הפנים וטעמי האוכל שצריך רק להקפיד לא לטשטש או לקלקל. פעם ועוד פעם אנחנו […]
