שש בבוקר. עדיין חושך בחוץ. אנחנו מתעוררים בבהלה לצלילי בכי שבוקעים מחדרה של הנסיכה. מסתבר שפיית השיניים ביקרה אצלה בלילה והשאירה בקצה מיטתה משחק "טיפשי שהוא רק לתינוקות", כך היא מסננת בקול רועד בין מפלים שוצפים של דמעות. בקושי רב אנחנו מרגיעים את הבכי ומנסים להיות יצירתיים עוד לפני […]
ספרי בישול הם מחומרי הקריאה החביבים עלי. המטבח שלי מלא בהם וכשהם מגיעים באריזות חומות עם הלוגו של אמאזון אני רצה הביתה מסניף הדואר השכונתי, אחוזת התרגשות של ילדת יומולדת שמצפה לחבק בובה חדשה, שוקעת לתוך כורסה עמוקה, מנותקת לגמרי מהעולם סביבי, יוצאת למסע פרטי במטבחים של אחרים שגם אם […]
חומוס הוא עניין עם הרבה אמוציות. שימו בחדר ארבעה אנשים ותקבלו חמש דעות שונות מהו החומוס הטעים בעולם. לכאורה מדובר במשחה מגרגירים צהובים מבושלים עם טחינה וקצת תיבול. בפועל – עולם ומלואו שהזין ומזין ספרים, טורים, איורים ואינסוף ויכוחים לוהטים. נצרת, עכו, חיפה, יפו, אבו גוש, ירושלים: כל אחת […]
לפעמים גם אנשים שאינם מאמינים אדוקים וחיי היומיום שלהם חפים מכל מניירה דתית, נתקלים בסיטואציה שמעוררת מחשבה (או אולי תהיה) בדבר קיומו של כוח עליון שיש לו יד מכוונת לאירועים גדולים וקטנים. בשבוע שעבר, בעודי מתנהלת לאיטי מהבית של אחותי המרכזית עברתי ליד חלון ראווה קטן, כזה שחלפתי על […]
"אמא, למה את לא הולכת למאסטר שף?". "מה ייצא לי מזה?". "תהיי בטלוויזיה". "ומה ייצא לי מזה?". "תהיי מפורסמת. וגם יש לך סיכוי טוב לזכות". "ונגיד שאזכה – מה ייצא לי מזה??". "הגזמת אמא, תהיי המאסטר שף של ישראל!". המתבגר ואני צופים אדוקים בקדירת הריאליטי שהיא מאסטר שף. שני ערבים […]
בימים של שיגרה שמן עמוק לטיגון איננו מראה נפוץ במטבח שלי. משמין, לא בריא, מסריח ובאופן כללי מיותר. ואז מגיע חנוכה ושובר באחת את חרם הטיגון, כי באמת חנוכה ללא לביבות וסופגניות איננו חנוכה. נכון שבבר לחם מוכרים סופגניות נפלאות ונכון שהן נחטפות כל כך מהר שיש סיכוי פעם […]
החורף הפתאומי תפס אותי בעיצומן של חגיגות יומולדת. המתבגר חגג 11 בחברת אסופת מתבגרים ארוכי גפיים ומתבגרות מתוחות עור ושופעות נעורים (מדהים ומפחיד כמה מוקדם הן הופכות היום לנשים קטנות, יפהפיות ומודעות לעוצמתן) לצלילי מוסיקה קלוקלת וסיבובי בקבוק לאמת-או-חובה. אני, יחד עם כולכם, חגגתי שנתיים לעלייתו לאוויר של הבלוג הזה […]
חברים, החגים מאחורינו! תודו שאין חגיגיות גדולה מזו שאחרי החגים. פסק זמן מבורך מארוחות, טיולים, משפחה, חברים, שמש, גשם ומה שביניהם. כל הדברים הטובים כל כך, ובלבד שיבואו במינונים שניתן להכיל. זכר השווארמה המשובחת של מורד כארם מכפר יאסיף (מבטיחה פרטים מלאים על הביקור הזה בשבועות הקרובים) נישא עדיין […]
מדי פעם נופלת שנה כזו כמו השנה, שבה כל חגי תשרי צמודים לשישבת ויחד עם שאריות הימים האבודים, אלה שנחתכו מהחופש הגדול (ומאז משלמים עליהם בריבית דריבית של חופשים שלא נגמרים), הפכה תקופת החגים השנה לבליל אינסופי ובלתי ניתן להפרדה של שבתות וחגים. ארוחת חג רודפת סעודת שבת, סירים מתרוקנים […]
סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א'. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]
