ילדים אוהבים

ג’ינג’יות מהנות יותר

 יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]

פיצה משפחתית

אהבה ותמיכה, בית חם, אוכל של אמא, טעמים וריחות מוכרים, ארוחות משפחתיות. אלה החומרים שעושים ילדות מאושרת, שמצמיחים ילדים בריאים בגופם ובנפשם, ילדים שגדלים בידיעה ובביטחון שהם מוקפים בחומת מגן של מבוגרים אוהבים ודואגים, שבבוא היום יפתחו בה שער אחרי שער אל העולם הבוגר שמחכה להם בחוץ. העולם בתוכו יידעו […]

נשמע אורנג’

  בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]

כרטיס אדום לשפעת

את השבוע האחרון עברנו בפורמט מחלה. השפעת הכריעה 75% מהמשפחה והביאה אותנו לאפיסת כוחות רוויית חום, שיעולים, אדוויל וקלסטרופוביה קלה מישיבה בבית סגור כשבחוץ גשם כמעט בלתי פוסק. כלכך מסכנים היינו, שאף אחד לא התפנה אפילו לרעב קטנטן שבקטנים, וכך ביליתי שבוע שלם מחוץ למטבח שלי, ללא ספק אירוע חריג […]

קוביות בבטן

תכלס לא בחרתי להכין גולאש. זה הוא שבחר אותי. זה התחיל מכמה חברות שסימסו לשאול אם יש לי מתכון מוצלח לגולאש, המשיך בחברים שחזרו מביקור בבודפשט והזמינו לגולאש מתובל בפפריקה בייבוא אישי שנטרף על ידי הילדים, אותת לי מבין דפי ספר בישול ישן שפתחתי במטרה לחפש מתכון לכופתאות אוסטריות חמאתיות […]

מחשבות על סתיו ומשחקים בחבושים

אם לשפוט לפי לוח השנה, כבר נובמבר בחוץ והסתיו משחק איתנו מחבואים. הוא מתחבא השנה כל-כך טוב, שרוב הזמן אני נשארת מתוסכלת ומיוזעת תחת סריג אפרפר שלבשתי בתקווה, שהיום אמצא אותו סוף-סוף וקרירות הבוקר תשרוד עד הצהרים. חלוקי אמבטיה ממגבת עבה, צחורה ורכה מבקשים לתפוס את מקומם על המתלה ליד […]

חבלי לידה ורוגלך מבצק חמאתי

כוסות הקפה, סמל הפרידה מהציויליזציה התל-אביבית, כבר מזמן ריקות. הקוד הסודי נלחש באינטרקום. שער הברזל הכבד נטרק מאחורינו. הנחתנו את המטוס בבטחה בחניה, בלי אף שריטה מיותרת. נשמנו עמוק ונכנסנו אל המבצר הירושלמי. “שבו פה, תרגישו בנוח, נקרא לכם כשיהיה מה לראות” ציוו המקומיים בנחמדות קורקטית. ישבנו וחיכינו – חיכינו […]