בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", אמר ד"ר סוס, והשאיר דורות של ילדים סקרנים עם כמיהה מובנית, ממומשת או לא, למסעות הרפתקניים. נכון שאני כבר לגמרי לא ילדה ואפילו הילדים שלי עברו מזמן את שלב ד"ר סוס בחייהם, אבל נשארתי מאמינה גדולה באימרה הזו ואני משתדלת לתת לה ביטוי מירבי בחיי. […]
החורף (גם הישראלי, שרוב הזמן בעיקר מתחזה לכזה) הוא זמנם של תבשילי הקדירה כבדי המשקל, אלה שאוהבים עד מאוד את השהייה הממושכת בתנור החם, ממנו הם נשלפים כעבור שעות ארוכות כשהם שזופים, ריחניים ומעוררי תיאבון. בני הבית, ששהו במחיצת ניחוחות מלאי הבטחה, מתאספים בציפייה להרמת מכסה הסיר וחלוקת התבשיל המהביל […]
כשהילדים שלי שומעים את המילה קומפוט הם צוחקים. "אמא זאת מילה של זקנים" ,הם אומרים בהתרסה. מיותר לציין שלא עולה בדעתם להביא כפית גדושה אל פיהם ולטעום. הם צודקים. קומפוט זו מילה של פעם. זה גם אוכל של פעם. אוכל שמזכיר סבתות. אני בכלל לא אוהבת קומפוט. ובדרך כלל – […]
את תבניות החימר החומות, יפות המראה וכבדות המשקל, סחבה עימה המסתובבת מחופשת קיץ משפחתית באנטליה. כשחושבים על חופשת קיץ באנטליה רואים בדמיון ימים עצלים על החוף, עם כוס איירן או ראקי ביד. המסתובבת, לא אשת קונבנציות, העדיפה להשאיר את אהוביה לרבוץ מול הים ולצאת בעצמה למסעות ארוכים בעקבות קהילות סופיות […]
הדרך לנצרת מבטיחה עוד יום של שמחות קטנות: זיתים לכבישה בכניסה לכפר יפיע, צרורות יפהפיים של עלי סבאנח טריים וקישואים פצפונים בשוק הגדול, מנקיש חמים עטורי זעתר וג'יבנה מידיה הטובות של תופינדה במאפיית משהדאווי, ביקור הצטיידות בקצביה של משפחת שתיווי לקראת הסירים של שבת וארוחת צהריים משובחת רוויית ערק אצל […]
רגע לפני שנסעה לשהות בת שלושה וחצי חודשים בדלהי לצורכי מחקר והשאירה אותנו פה לדפדף בקנאה בין צילומיה רבי הקסם, סידרה לנו רוני חברתי יום בישול משמח, רב ריחות, צבעים, טעמים וסיפורים, עם חבריה ד"ר קהינברג' ג'נגיד ומיכל ארליך. הוא מרצה באוניברסיטת ג'ינדל, מומחה ללימודי ישראל, היא דוקטורנטית מאוניברסיטת תל […]
שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה?". שגיב קוראים לזן השזיפים שחותם בפירותיו את הקיץ. נדרש מזל על מנת לפגוש פה ושם אחדים שיש בהם […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
ימים אחרונים של אוגוסט. שנת הלימודים תיכף מתחילה. הכל כבר נאמר על החום המתיש. הגינה עייפה ומוכת כנימות, הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה מתחת למזגן, שגם הוא מגלה סימני עייפות. המתבגר פעיל בלילות ונם בימים, הנסיכה ספונה בחדרה עם ספר, האיש הולך לעבודה לבוש במכנסיים קצרים בלתי יצוגיים ואני חולמת על […]
