השמן ממילא נשפך כמו מים, משפחות גרעיניות יותר או פחות מתכנסות לאור שלהבות נרות מרצדות בחנוכיות, מנסות להכניס מעט אור הביתה בתקופה בה נדמה שהאופל שולט בכל. אין שלג בחוץ אבל האוויר נקי ובקצות היום מורגשת קרירות פריכה המרעננת את הגוף עם כל נשימה. עם הקור מגיעים בני משפחת המצליבים […]
הדרך להפגנות מוצ"ש בבלפור עוברת תחת לא מעט גשרים עמוסי אנשים נחושים מנופפי דגלים שחורים. אנחנו צופרים בהתלהבות ומרגישים את ההתרגשות נבנית בבטננו לקראת עוד ערב רועש מנחילי מפגינים חדורי תקווה ואמונה בדרכם. אנשים, נשים, נוער ופעוטות, על דגליהם, חצוצרותיהם, תופיהם ומסכותיהם נוהרים לכיכר פריז מכל עבר. המחאה השבועית מתרחשת […]
הם בכל מקום עכשיו, האדומים הקטנים האלה. עצים או שיחים עמוסים ומדרכות מכוסות נשורת פרי בשל שנמעכת תחת רגלי העוברים והשבים. כשהיינו ילדים היתה עונת הפיטנגו רבת ריגושים ומלאת התארגנויות מחתרתיות לקטיף. מדי יום, בתום שעת השנ"צ הקדושה של האמהות, היינו מתאספות – אחיות, חברות-שכנות ואני – מצטיידות בשקיות ויוצאות […]
שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]
