“יש עונה לתפוחים?”, שאלה בפליאה המתבגרת שלי. אכן יש עונה לתפוחים והיא התחילה ממש עכשיו. שלל סוגים טריים ופריכים, חמצמצים ומתוקים שהבשילו על העץ ולא פגשו חדרי קירור, נמצאים עכשיו בשוק בדיוק בזמן לתפוח בדבש של ראש השנה. בעצם אפשר לצוות אותם כמעט לכל מנה על שולחן החג – מהסלט, […]
שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב-כתום, מעוררים תחושת חמיצות-מתיקות בפה עוד לפני שננגסה בהם נגיסה ראשונה. מי […]
חג הפסח קורא לנו לעסוק ביציאת מצרים, באויבים רשעים, בקשיים ומבחני דרך, באותות ומופתים ובעוצמה אלוהית. אני בוחרת לעסוק בו דווקא באביב שנותן אותותיו בפריחה וצמיחה. בבית סבתא ואמא היה פסח חג של גפילטע פיש, כבד קצוץ, חזרת חריפה יותר או פחות, סלט תפוחי אדמה במיונז ביתי, מרק עוף מבעבע […]
בוקר ספק חורפי, אחרי לילה גשום, אני מטפסת לגג לבקר את ראשי הכרוב שצומחים בערוגות הגינה. כדורים עגולים צפופי עלים חיוורים מציצים מתוך מעטפת חיצונית בגוני ירוק כהה, כמעט כחול, טיפות של גשם נקוות כדמעות בין עורקיה הבולטים. יפים הם תינוקות הכרוב, כמו פרחי ענק מסתוריים הם רובצים על האדמה, […]
שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]
סופה של השנה מתקרב בצעדי ענק. אירועי בת המצווה של היוניקורנית הטרום מתבגרת עברו בהצלחה והותירו ילדה מלאת אושר בגווני פסטל מחויכים. גם מופע הסיום של החוג למחול, שקדמו לו שבועות של חזרות מתישות, עבר בהתרגשות מהולה בשביעות רצון. המתבגר סיים במינימום מאמץ ובמקסימום הצלחה את בחינות הבגרות הראשונות ומתפנה […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
הקיץ הוא שעתם היפה של הענבים. פעם היו בארץ זנים רבים של ענבים עתירי טעם, שונים זה מזה במראה ובארומה. נכון, היו להם גרעינים, אבל אי הנוחות הכרוכה בשליפתם של אלה מתוך הפרי בטלה בשישים מול עושר הטעמים שאצר בתוכו. היום קשה למצוא ענבי חברון, תמר או דבוקי של פעם. […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
