נטע נבות, חברתי היצירתית והמוכשרת, התארחה פה לא מעט פעמים לאורך השנים, לרוב בהקשר איטלקי כזה או אחר. שנים היא מחוברת בליבה אל ארץ המגף ומרבה לבקר את אחותה שהשתקעה בה והקימה בית ומשפחה. בשנים האחרונות מפליאה נטע ללהטט בהכנת פסטה ביתית בעבודת יד: שרוכים ארוכים, פרקים קצרים מפוסלים בשלל […]
עגבנייה וחציל, בני דודים אוהבי שמש, מיטיבים להתחבר במטבח בכלל ובצלחות פסטה בפרט. לרוב יבקשו נתחי החציל טיגון קצר במחבת, עד השחמה וריכוך, לפני שיקפצו לשכשוך בתוך רוטב עגבניות אדום וסמיך. במתכון הזה (אלתור קטן על קלאסיקה דרום-איטלקית) נצרבים החצילים בקליפתם באש הטאבון, על רשת הגריל או הגז, בשרם הבהיר […]
מה יש לומר בימים הבילים, כשהאוויר – כמו המציאות כולה – מבעבע ומאיים להטביע אותנו במפלי זיעה מהולים בייאוש וקושי גדול במציאת תקווה להיאחז בה. במסגרת מחשבותיי על פסטה ונחמות מטבח קטנות, אני מפליגה בדמיוני אל האיים שמדרום למגף האיטלקי ומתמקמת לרגע לחופיה של סיציליה, בואך שוק כפרי קטן כזה […]
ימי הקיץ בשיאם ההביל. כל שנה נדמה שהשיא הזה נשבר מחדש. ואולי הזיכרון שלנו הוא שנשבר. הקיץ הזה וחומו מזמנים לגוף ובעיקר לנפש אתגרים קשים הרבה יותר מתלאות מזג האוויר. ימים מכבידים של פירוק ואובדן שליטה. אפילו העיסוק השגרתי באוכל מרגיש פריווילגי ומהווה טריגר רגשי שמאיים להשתלט ולהכריע. ובכל זאת […]
ימים של בערה עם מעט מאד נקודות אור, מלבד קרניה הלוהטות של השמש, שצורבות את העור ודרכו גם את הנשמה. בשיאו של קיץ מיוזע, המחשבות נודדות אל מי שגופם אינו זוכה להצטנן בחדר קריר וממוזג או ללגום כוס משקה בתוכו נמסות לאיטן קוביות של קרח. מי שנחוש למצוא לעצמו מעט […]
הזמן עובר ובכל זאת מופתעת לגלות בכל פעם שהנה כבר נובמבר, בעצם דצמבר, לא, כבר ינואר. תכלה שנה וקללותיה, אבל נדמה שזו שהשארנו לכאורה מאחור מתעקשת להמשיך ולרדוף אותנו ביתר שאת, להעמיק את הכאב, את העצב, את היאוש, את הגעגוע, לא יודעת בדיוק למה. ימי שמש קרירים ונעימים מטשטשים גם […]
לעתים נדמה שהזמן עצר מלכת אי שם באוקטובר. והנה, ימי ראשית דצמבר, חנוכה בפתח, חג האורים והחושך כבד מנשוא. התותחים שבו לרעום, נשקים ומילים בשליפה מהירה, בלתי מבוקרת. השמחה על מי שחזר דועכת מול הדאגה למי שנשאר מאחור, מכבידה ומעיבה על חדוות טיגוני החג וההתכנסות בחברותא לאור נרות. אני מנצלת […]
אף אחד לא שאל אותי אף פעם מהו המאכל שאקח איתי לאי בודד, זה שאבקש לעצמי רגע לפני שנפרדת מהבית ומהמטבח, זה שאהיה מוכנה לאכול כל יום עד סוף חיי. אבל אם מישהו יחליט לשאול אותי את אחת השאלות האלה, אני יודעת את התשובה ואין לי לגביה צל צילו של […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
פורים הוא חג נטול הקשר חקלאי או עונתי, אך גם הוא כמו שאר החגים מסמן זמן קבוע על רצף החיים – זמן של שמחה משפחתית ושיוך תרבותי, זמן שמביא איתו שלל מאכלים מסורתיים הממלאים שולחנות ומעוררים ציפייה רוויית געגוע לשובם בשנה הבאה וחוזר חלילה. פורים הוא חגם של מיני מאפים […]
