פוסטים אחרונים

פירות

עשינו שסק?/ שיפודי קבב ושסק/ סלסת שסק מפתיעה/ מרקחת שסק מבושמת

שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב-כתום, מעוררים תחושת חמיצות-מתיקות בפה עוד לפני שננגסה בהם נגיסה ראשונה. מי […]

חגים

לא רק מצות/ בנטאז’ תוניסאי/ פסטל תפוחי אדמה ובשר/ פריטטה תפוחי אדמה וירוקים

חגים הם זמן של התכנסות משפחתית וחברתית סביב ארוחות ושולחנות חג עמוסים לעייפה בעוד ועוד מטעמים שהותקנו בהקפדה ובעמל רב. בין ארוחה מפוארת אחת לשנייה יש כמיהה להיות לרגע מסובין אל שולחן של חול אליו מוגשים מטעמים ביתיים שמזמינים לאכול בידיים, לטבול ללא מעצורים בקערית מרכזית, להעמיס מלוא הכף מתבנית […]

חגים

ארוחת חג בניחוח שום ירוק

חג הפסח קורא לנו לעסוק ביציאת מצרים, באויבים רשעים, בקשיים ומבחני דרך, באותות ומופתים ובעוצמה אלוהית. אני בוחרת לעסוק בו דווקא באביב שנותן אותותיו בפריחה וצמיחה. בבית סבתא ואמא היה פסח חג של גפילטע פיש, כבד קצוץ, חזרת חריפה יותר או פחות, סלט תפוחי אדמה במיונז ביתי, מרק עוף מבעבע […]

קיטניות

חרוזי גינה/ ברוסקטה אפונה שום ירוק ופרמזן/ פילאף אפונה וכבדי עוף/ קדירת ירקות עם אפונה

התפר בין חורף לאביב מביא איתו אובך, רוחות חזקות ומאבקי כוח בין גשמים אחרונים לחמסינים ראשונים. מי שמשכיל לנטוש את הכרבול הביתי לטובת טיול במרחבים ישזוף את עיניו במרבדי פריחת פרגים אחרונים באדום עז מלווים במשטחי חרציות וחרדל בצהוב אביבי. בדרכים הרריות עומדות השקדיות במלוא תפארת ליבלובן, חונטות פירות פלומתיים […]

ירקות

מעשים בכרוב/ כרוב כבוש/ שוקרוט מזרח תיכון/ כרוב מוקפץ ברוטב דגים ושום

בוקר ספק חורפי, אחרי לילה גשום, אני מטפסת לגג לבקר את ראשי הכרוב שצומחים בערוגות הגינה. כדורים עגולים צפופי עלים חיוורים מציצים מתוך מעטפת חיצונית בגוני ירוק כהה, כמעט כחול, טיפות של גשם נקוות כדמעות בין עורקיה הבולטים. יפים הם תינוקות הכרוב, כמו פרחי ענק מסתוריים הם רובצים על האדמה, […]

ירקות

איפה הייתי ומה עשיתי/ כרישות ממולאות בבשר/ לביבות גזר וקמח חומוס ללא ביצים/ שרימפס בשומר ועגבניות

לכל הכותבים, השואלים, המוחים, המתעניינים ואלה שתהו האם ומדוע נשרו מרשימת התפוצה של הבלוג – צפירת הרגעה! נכון, לא הייתי פה אי אלה שבועות (טוב, חודשים) אבל לא עברתי לגור בתאילנד (הלוואי), לא הפסקתי לבשל וגם לא לכתוב. לפני כשלושה חודשים התחדשתי במדור מתכונים במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ. […]

פסטה

לו היתי נונה / פסטה קצרה בעבודת יד ורטבים שילוו אותה בצלחת

בסימטת האורקייטה, ליד כיכר הכנסיה בעיר בארי בפוליה, יושבות נשים מבוגרות, גדולות ממדים, וקורצות בידיהן המיומנות פסטה אורקייטה (אפרכסת באיטלקית) במהירות הבזק. חמושות בסכין ישנה ותו לא, הן יורות תחת ידיהן עוד ועוד אוזני פסטה עשויות בצק צהוב מקמח דורום קשה.   אפשר לבשל את הפסטה שלהן כשהיא טריה מאוד […]

חו"ל

פוליה די מארה / שבוע בדרום דרום איטליה ומתכונים לפרמיג’נה די מלנזנה ופלפלים צלויים של טוניה

בוקר לא מוקדם של כמעט סוף קיץ על מזח הדייגים בנמל של בארי, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה והגדולה בחבל פוליה. עיר שאפילו בזמן העמוס בשנה אינה מוצפת תיירים כמו יתר ערי האיזור, בשל המוניטין הקשוח שיצא לה, המזכיר את זה שדבק משך שנים באחותה הדרומית הגדולה ממנה – נפולי. […]

פסטה

הסמקה סיזיפית / לבנה ביתית ורביולי לבנה בחמאת סומאק

שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות  באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]

אסיתי

במטבח עם לילך / באן שיאו (פנקייק וייטנאמי ממולא)

לילך רווה, חברה ושפית מוכשרת בעלת ידיים טובות ומיומנות, חיך רגיש וחוש אסתטי מפותח, גדלה בבית שבו אוכל משחק תפקיד מרכזי בחיי היומיום המשפחתיים. מילדות צפתה בדודותיה הכורדיות ממלאות ומגלגלות כדורי קובה עדיני מעטפת, קוצצות עלי בר שלוקטו בהרי ירושלים עיר מולדתה, ממלאות סירים וצלחות בשלל מטעמים ועורכות שולחנות עמוסים […]