פוסטים אחרונים

על האש

על האש ירקות

כשמזג האוויר משתנה – השמיים מתבהרים והימים הופכים ארוכים וחמימים – נדמה שמשהו בי מתעורר ומלבלב, ממש כמו העצים והצמחים בגינה, והשינוי מורגש בכל, גם במטבח. פתאום מתחשק לי לערבב ירקות לסלט רענן כזה או אחר, לטפס במעלה הסולם לגינת הירק שעל גג החנייה וללקט מכל הבא ליד: קישואים פצפונים […]

חגים

חטיפי פאנל סיצליאנים מקמח חומוס, כשרים לפסח (לאוכלי קיטניות)

שבוע הפסח, כמו כל אירוע יהודי אחר, מביא עימו שלל דעות וגישות – מחמירות יותר או פחות – בסוגיית מה מותר למאכל ומה אסור, איך מגדירים את גבולות גיזרת החמץ מול הכשר לעלות על שולחן ארוחות החג וימי חול המועד. לא גדלתי במשפחה דתית ואפילו לא מסורתית, אבל מנהג אי […]

חגים

קדירת עוף חגיגית לפסח

חג האביב מתקרב ואיתו טרפת הבישולים לליל הסדר, שכמו כל ארוחת חג – ואולי אפילו קצת יותר –  נועדה בהגדרה להיות מוגזמת. כשהיינו ילדות נתפס ליל הסדר כאירוע חריג אפילו בקטגוריית ערבי החג המוגזמים. תכונה גדולה הורגשה ימים ואפילו שבועות לפני – נעליים ובגדים חדשים נרכשו ונמסרו לתופרת או לסבתא […]

חגים

פרג, לא רק באזני המן

פורים הוא חג נטול הקשר חקלאי או עונתי, אך גם הוא כמו שאר החגים מסמן זמן קבוע על רצף החיים – זמן של שמחה משפחתית ושיוך תרבותי, זמן שמביא איתו שלל מאכלים מסורתיים הממלאים שולחנות ומעוררים ציפייה רוויית געגוע לשובם בשנה הבאה וחוזר חלילה. פורים הוא חגם של מיני מאפים […]

גבינות

ג'יבנה בדואית בכנאפה, בגלילי בצק זעתר ובתבשיל חוביזה

שבת בבוקר. קצת מוקדם מדי, והכבישים שחוצים את השומרון ריקים. בצידי הדרך פורחים עצי השקד, הגבעות מכוסות מרבדי ירק משובצי פריחה צבעונית, יופי מרחיב לב. הדרך מובילה אותנו לבקעה. לא מאוד רחוק מהעיר שכם, עיר הכנאפה והממתקים, ממוקם מאהל בדואי קטן ונטול תשתיות קבע. כמה אוהלים, חלקם משמשים למגורי המשפחה, […]

פירות

מרמלדת הדרים בריטית וקליפות פומלה מסוכרות

כנצר למשפחה עניפה של פרדסנים, יש בי חיבה עזה לפירות הדר באשר הם. כשהם מבשילים על העץ בחצר או מפציעים בשוק, זורחים בשלל גווני כתום-צהוב-ירקרק, אני אוספת מהם מכל הבא ליד למאכל, למיץ ולמיני תוצרים משומרים בסוכר או במלח שישאירו איתי את טעמם המריר וניחוחם המשכר גם מחוץ לעונתם. ממש […]

אוכל למחשבה

פטריות אחרי הגשם

"יש לי תרגיל בשיעור כתיבה", סימס לי הדקלול בערב חורפי וגשום. "הוא עוסק במתכון לסלט יפני שמופיע בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". קיבלנו משימה לחקור באיזה סלט מדובר ולהכין גירסה עכשווית משלנו. עם מי אפשר להתייעץ לדעתך?". מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק סוג ההודעות שמאתגרות אותי באופן […]

ירקות

כרוב שלם צלוי ביין, הדרים ומיסו

בכל מקום אני פוגשת אותם: גדולים, שמנמנים, פחוסים, בוהקים בירוק חיוור. ראשי כרוב מגושמי מראה רובצים בשדה זה לצד זה, ארוזים היטב במעטפת עלים נוקשים שמסוככים על ליבם הלבנבן כאילו באמת חלפה על פניו חסידה ארוכת מקור והטמינה למשמר תינוק בן יומו. כרוב ערבי, כרוב בלדי, מלפוף – חלק מהכינויים […]

עדות

מרק קובה חמוסטה במילוי בשר מפורק

עת השתחררתי מהצבא (אחרי כמעט שלוש שנים של שיטוטים בעולם ליעדים – ובהרכבים – שונים ולעתים משונים) גמלה בליבי החלטה לעבור לגור בירושלים ולבלות בה את שנותי כסטודנטית. הימים ימים אחרים, רגועים ושפויים קצת יותר, והעיר היפהפיה והכה מורכבת היתה עבורי אסופת הרפתקאות וגילויים בלתי פוסקים כמעט בכל תחום, וכמובן […]

קיטניות

קדירת שעועית לימה או שעועית לבנה

בסוף הגיע החורף. מופע ראווה סוער של קור, רוחות וגשמים. החימום דולק, נעליים פרוותיות הופכות צו השעה, הגוף מבקש לעצמו קערית מהבילה של מרק או כוס תה מצמחי הגינה. הנפש מבקשת לצפות עד אינסוף בגלי הים מתנפצים בעוצמה אל החוף, מוחקים את קווי המתאר שלו ומטשטשים גבולות בסערה. ימים שטופי […]