בוקר לא מוקדם של כמעט סוף קיץ על מזח הדייגים בנמל של בארי, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה והגדולה בחבל פוליה. עיר שאפילו בזמן העמוס בשנה אינה מוצפת תיירים כמו יתר ערי האיזור, בשל המוניטין הקשוח שיצא לה, המזכיר את זה שדבק משך שנים באחותה הדרומית הגדולה ממנה – נפולי. ואכן בארי נדמית בעיני כמו נפולי קטנה על סמטאותיה הצרות, מבניה העתיקים (בהם פנינים ארכיטקטוניות יפהפיות) המעוטרים בחבלי כביסה מדיפי ניחוחות נקיון ותושביה קטני הקומה ושזופי העור שממלאים את הסמטאות פעילות והמיית שיחות קולניות הגולשות בנ ...
