שבת בבוקר. קצת מוקדם מדי, והכבישים שחוצים את השומרון ריקים. בצידי הדרך פורחים עצי השקד, הגבעות מכוסות מרבדי ירק משובצי פריחה צבעונית, יופי מרחיב לב. הדרך מובילה אותנו לבקעה. לא מאוד רחוק מהעיר שכם, עיר הכנאפה והממתקים, ממוקם מאהל בדואי קטן ונטול תשתיות קבע. כמה אוהלים, חלקם משמשים למגורי המשפחה, […]
"יש לי תרגיל בשיעור כתיבה", סימס לי הדקלול בערב חורפי וגשום. "הוא עוסק במתכון לסלט יפני שמופיע בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". קיבלנו משימה לחקור באיזה סלט מדובר ולהכין גירסה עכשווית משלנו. עם מי אפשר להתייעץ לדעתך?". מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק סוג ההודעות שמאתגרות אותי באופן […]
בכל מקום אני פוגשת אותם: גדולים, שמנמנים, פחוסים, בוהקים בירוק חיוור. ראשי כרוב מגושמי מראה רובצים בשדה זה לצד זה, ארוזים היטב במעטפת עלים נוקשים שמסוככים על ליבם הלבנבן כאילו באמת חלפה על פניו חסידה ארוכת מקור והטמינה למשמר תינוק בן יומו. כרוב ערבי, כרוב בלדי, מלפוף – חלק מהכינויים […]
עת השתחררתי מהצבא (אחרי כמעט שלוש שנים של שיטוטים בעולם ליעדים – ובהרכבים – שונים ולעתים משונים) גמלה בליבי החלטה לעבור לגור בירושלים ולבלות בה את שנותי כסטודנטית. הימים ימים אחרים, רגועים ושפויים קצת יותר, והעיר היפהפיה והכה מורכבת היתה עבורי אסופת הרפתקאות וגילויים בלתי פוסקים כמעט בכל תחום, וכמובן […]
בסוף הגיע החורף. מופע ראווה סוער של קור, רוחות וגשמים. החימום דולק, נעליים פרוותיות הופכות צו השעה, הגוף מבקש לעצמו קערית מהבילה של מרק או כוס תה מצמחי הגינה. הנפש מבקשת לצפות עד אינסוף בגלי הים מתנפצים בעוצמה אל החוף, מוחקים את קווי המתאר שלו ומטשטשים גבולות בסערה. ימים שטופי […]
החורף הגיע ועונת ההדרים בשיאה. בכל חצר או פינת רחוב נחות עיני על עץ כזה או אחר, עמוס לעייפה פירות בוהקים בצבעי צהוב-כתום עזים. מי שזוכה לקטוף הדרים ישר מהעץ יודע בושם טבעי מהו, במלוא עוצמתו והדרו. אני קוטפת או אוספת מהם מלוא הסל, ממלאת קערות, מרתיחה סירי ריבה או […]
תחילתו המאוחרת של החורף וגל ימי חמסין בנובמבר הביאו את גינת הירק שהוקמה מחדש על גג החנייה לכדי מבוכה ובילבול קשים. שלל שתילי כרוב, כרובית, ברוקולי, רוקט, בקצ'וי, מנגולד וחובבי קור אחרים הרימו ראש, פרסו עלים וזקפו גבעולים רק כדי לגלות שלא הבשילו התנאים המועדפים עליהם לצמיחה ועיבוי שורשים או […]
עונת ההדרים בעיצומה. בשולי הפרדסים, בחלק שקרוב לגדר, ובשדרות עירוניות עומדים עצים עמוסי פירות בוהקים בכתום עז, גודלם נע בין קלמנטינה גדולה לתפוז קטן, קליפתם מפיצה בושם ייחודי אך איש אינו טורח לקטוף מהם, לקלף ולמצוץ בשקיקה את עסיס פלחיהם. חושחש – הבן המתבגר, הבועט, המתריס והמאתגר של משפחת פירות […]
חומוסים הם מהקטניות החביבות עלי ביותר. קטנים וצהבהבים, צורת אגרוף קפוץ שכובע מחודד לראשו. אני קונה מהם, משרה בהרבה מי ברז ומניחה להם להשתכשך כל הלילה, גומעים עוד ועוד מהאמבט ומשמינים לאיטם. בבוקר יחכו לי על השיש, תפוחי לחיים ומוכנים לבישול ארוך שירכך את ליבם ויהפוך אותם מתמסרים, כמעט משחתיים, […]
מסיק הזיתים והפקת השמן החדש בבתי הבד בעיצומם. אני מבקרת בכרמים, צופה בבוצרות, במנערות ובמקלות החובטים בענפי העצים שלא נושאים השנה כמויות מרשימות של פרי – ובכל זאת ההתרגשות באוויר. איכשהו מכל השיטוטים לא הצלחתי השנה לשים את ידי על זיתים ראויים מזן סורי, שהוא לא החביב עלי מכולם לשמן […]
