צרורות של עלים עדינים, דקים ופלומתיים, שוליהם מפורצים מעט וצבעם ירוק בהיר. הגשם שבושש לבוא גרם להם להפציע באיחור, כי בניגוד ליתר ירוקי החורף שגדלים ברובם גם בחממות, נשארו עלי החוביזה (חלמית בעברית) ברי ליקוט בלבד. בשולי שטחים חקלאיים מושקים, בערוגות מושקות בגינה, בשדות בור ובגינות עירוניות מוזנחות הם גדלים, […]
תבשילי קטניות – נזידים סמיכים ומתובלים במידה – הם בסיס משמח לארוחה. כשגשמים ראשונים מטפטפים, האוויר מקבל פריכות צוננת והשמש מקדימה לשקוע, זה הזמן למזוג לעצמכם קערית מהבילה, ללגום ממנה לגימות ארוכות ולספוג שאריות בעזרת לחם טרי בעל קרום מתפצח. רוב הקטניות דורשות תכנון מוקדם והשריה של כמה שעות טובות […]
טיפות הגשם נספגות באדמת השדה, נשאבות בצמא אל גופם של שוכני המעמקים – מיני שורשים צבעוניים שתופחים ומשמינים עד שהם גדולים, פריכים, רעננים ומוכנים לשליפה מהירה וכניסה דרמטית למטבח. אפשר לצלות או לאדות אותם, לחתוך לסלט או לבשל במרק ואפשר לחפור בהם, לרוקן אותם חלקית מבשרם, למלא במגוון מילויים שיחמיאו […]
בוקר ספק חורפי, אחרי לילה גשום, אני מטפסת לגג לבקר את ראשי הכרוב שצומחים בערוגות הגינה. כדורים עגולים צפופי עלים חיוורים מציצים מתוך מעטפת חיצונית בגוני ירוק כהה, כמעט כחול, טיפות של גשם נקוות כדמעות בין עורקיה הבולטים. יפים הם תינוקות הכרוב, כמו פרחי ענק מסתוריים הם רובצים על האדמה, […]
“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”, אמר ד”ר סוס, והשאיר דורות של ילדים סקרנים עם כמיהה מובנית, ממומשת או לא, למסעות הרפתקניים. נכון שאני כבר לגמרי לא ילדה ואפילו הילדים שלי עברו מזמן את שלב ד”ר סוס בחייהם, אבל נשארתי מאמינה גדולה באימרה הזו ואני משתדלת לתת לה ביטוי מירבי בחיי. […]
החורף (גם הישראלי, שרוב הזמן בעיקר מתחזה לכזה) הוא זמנם של תבשילי הקדירה כבדי המשקל, אלה שאוהבים עד מאוד את השהייה הממושכת בתנור החם, ממנו הם נשלפים כעבור שעות ארוכות כשהם שזופים, ריחניים ומעוררי תיאבון. בני הבית, ששהו במחיצת ניחוחות מלאי הבטחה, מתאספים בציפייה להרמת מכסה הסיר וחלוקת התבשיל המהביל […]
תפוחי אדמה הם אהבה גדולה וישנה שלי. בכל צורת בישול והגשה מוכנה לאכול מהם עוד ועוד: צלויים, מטוגנים, מעוכים לפירה, מבושלים, קרים בסלט, שרופים במדורה. ואם יש לצידם חמאה רכה או שמנת חמוצה – מה טוב. כי אפשר להוציא את הבחורה ממזרח אירופה אבל אי אפשר להוציא את מזרח אירופה […]
אני מתעוררת באיחור אופנתי אל בוקר שבת חורפי, קר ושטוף שמש. השמיים המבריקים בכחול תכלת עמוק יחד עם תחושת אי שקט שהתיישבה בתוכי עם פקיחת עין ראשונה גורמים לי להכריז בפני בני הבית הערים למחצה שיוצאים לטייל. האיש זז באי נוחות על הספה, מנסה להתחפר עמוק בתוך חליפת הג’ירפה שאימץ […]
כזו אני – נצר למשפחת פרדסנים. חלק נכבד מילדותי עבר עלי בפרדס של סבא אריה במושב גן חיים. שורות שורות עמדו להם עצים שמחים ופוריים של תפוזי שמוטי אליפטיים ותפוזי ולנסיה עגולים – אלה למאכל ואלה למיץ, אשכוליות רגילות לצד ורודות, לימונים, חושחש או שניים שנזנחו בעת ההרכבה, מנדרינות דנצי […]
החורף פה. הוא פה במלוא עוצמתו. קר וגשום בתל אביב ובכל הארץ. אירופה כולה קפואה ומושלגת. אפילו מיוון מגיעות תמונות פסטורליות של מרבדי שלג לבן לחופו של ים. עד נפולי הדרומית ברחתי רק כדי להצטייד בכפפות, כובע צמר וצעיף על מנת לשרוד בכבוד במעלה או שתיים פלוס מינוס (פרטים ותיאורים […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
