גרגירי חומוס קטנים, צהבהבים, בעלי חזות טיפתית קפוצת אגרוף, מושרים לילה במי ברז, מבושלים עד רכות מתמסרת, ממלאים את הבית ניחוח מתקתק, כבד ומעורר תיאבון. אני משרה, מבשלת, מסננת, אוכלת מהם חופן ועוד אחד. עכשיו עומדות בפני לא מעט אופציות לבחירה: לטחון בחברת טחינה ולימון למשחה חלקה שתתגלגל אחר כבוד […]
החמין הזה נולד לגמרי במקרה, בהבזק של רגע, מתוך התפעלות עמוקה משלל ירקות השורש החורפיים, חובבי הקור, ירוקי העלים ופריכי הגוף, שהסעירו את דמיוני ועוררו חשק בלתי נשלט לרצף בהם תחתיתו של סיר גדול. אפשר היה להוסיף להם בשר או עצמות, אבל היתה לי תחושה שיהיה מעניין להשתחרר מקיבעון החמין […]
רוני פרצ’ק חברתי (אותה פגשתם כבר כאן וגם כאן) היא אשה שמוכרחה להיות בתנועה – לפרוס כנפיים בכל הזדמנות ולהיעלם למשך ימים, שבועות ואם אפשר גם חודשים, במקום כזה או אחר בעולם בו אפשר ללמוד דברים חדשים על דתות ותרבויות רחוקות, לפגוש אנשים לא שגרתיים ולהרחיב את תחומי המחקר והכתיבה […]
הדרך להפגנות מוצ”ש בבלפור עוברת תחת לא מעט גשרים עמוסי אנשים נחושים מנופפי דגלים שחורים. אנחנו צופרים בהתלהבות ומרגישים את ההתרגשות נבנית בבטננו לקראת עוד ערב רועש מנחילי מפגינים חדורי תקווה ואמונה בדרכם. אנשים, נשים, נוער ופעוטות, על דגליהם, חצוצרותיהם, תופיהם ומסכותיהם נוהרים לכיכר פריז מכל עבר. המחאה השבועית מתרחשת […]
תבשילי קטניות – נזידים סמיכים ומתובלים במידה – הם בסיס משמח לארוחה. כשגשמים ראשונים מטפטפים, האוויר מקבל פריכות צוננת והשמש מקדימה לשקוע, זה הזמן למזוג לעצמכם קערית מהבילה, ללגום ממנה לגימות ארוכות ולספוג שאריות בעזרת לחם טרי בעל קרום מתפצח. רוב הקטניות דורשות תכנון מוקדם והשריה של כמה שעות טובות […]
חג רודף חג. עונה נמהלת בעונה. האיש חוגג 50. הטרום מתבגרת אוטוטו מגיעה למצוות. המתבגר לומד לבגרויות, מתייצב לצו ראשון ולומד נהיגה. אני עסוקה בלנסות להבין מתי ואיך כל זה קרה ולא מגיעה למטבח כדי להתנסות במיני מאכלים שמתרוצצים בדמיוני ומבקשים שוב ושוב להתממש בדמותה של ארוחה משפחתית. גם הסיניה […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
הדרך לנצרת מבטיחה עוד יום של שמחות קטנות: זיתים לכבישה בכניסה לכפר יפיע, צרורות יפהפיים של עלי סבאנח טריים וקישואים פצפונים בשוק הגדול, מנקיש חמים עטורי זעתר וג’יבנה מידיה הטובות של תופינדה במאפיית משהדאווי, ביקור הצטיידות בקצביה של משפחת שתיווי לקראת הסירים של שבת וארוחת צהריים משובחת רוויית ערק אצל […]
יום קיץ כבשני בצ’אנג מאי. זה עתה סיימנו ארוחת צהריים צפונית משובחת ועזת טעמים אבל צמד השפים בי וג’ייסון איתם אנחנו מטיילים נחושים בדעתם להמשיך את תחקיר האוכל שלהם גם בהעדר רעב ולצאת לחיפוש אחר מנת הקאו סוי של אנשי השאן. לטובת אלה שהצפון התאילנדי זר להם – קאו סוי […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
