חצילים ועגבניות בשיא עונתם הקיצית – צמד חמד שחולק סירים, צלחות ותבניות בהמון מטבחים מהלבנט, דרך חופי הים התיכון בואך דרום מזרח אסיה – הם שם, זה לצד זו. בני דודים שהם גם חברים טובים. גיווץ' ומוסקה, קרניריק ואימאם, זעלוק ומשווייה, קארי וסום טאם משודרג, פסטה אה לה נורמה ופרמיג'נה […]
הקיץ התחיל עם הרבה תקווה. תקווה לשינוי, תקווה לנורמליות, תקווה לחופשה בלסבוס. המעלות עולות, ההבל הולך ומשתלט בואך יולי, המתבגרת בחופשה בוחרת לחיות בלילה ולישון ביום, החייל מייחל ליום חופש ואולי איזה גימל קטן להעלאת המורל, ביסוס השיזוף והכנות מוגברות למצעד הגאווה שחזר השנה בגדול. הסלוקית והטימסטר חושבים פעמיים אם […]
קפה של בוקר במטבח של נטע נבות (חברה ושכנה בעלת ידי זהב, חשיבה יצירתית וחוש אסתטי שאין שני לו, אותה פגשתם כבר כאן), מוקפות משמשים בשלים סמוקי לחיים לשמם התכנסנו בתקווה להפיק את המקסימום מהפרי האהוב כל כך על שתינו, רגע לפני שתסתיים עונתו הקצרה והוא ייעלם מחיינו עד שנה […]
עונת המשמש בשיאה. המוני פירות קטנים בוהקים בכתום, סמוקי לחיים מנומשות, מפיצים ניחוח שאין לטעות בו. אני מתאווה אליהם, כמהה לנעוץ שיניים בבשרם, למלא פי מתיקות מבושמת מלווה חמיצות עדינה. אם זכיתי לשים ידי על משמשים מושלמים במרקם ובטעם אני קונה מהם מלוא הסל, אוכלת בעונג שאינו יודע שובע. אם […]
ימי ראשית הקיץ והחצילים במיטבם. עוד מעט יעלו הטמפרטורות והערבה (בית גידולם העיקרי של החצילים) תבער בחום הגיהנום של הדרום, חום שאפילו יצורי קיץ מובהקים כמו חצילים יתקשו לשרוד בו. אבל בינתיים יש מהם שפע זנים והם טריים, בוהקים כמו נצבעו שכבת לקה מבריקה, עדיין חפים (או כמעט חפים) מגרעינים. […]
הקיץ התחיל בסערה. במקום קיטורים גוברים והולכים על מזג האוויר וסופו הקודח של אביב חמקמק, נשארנו בדממת הלם מול מציאות בוערת שהתלקחה ברגע עם רוח גבית אותה היה מי שדאג לנשוף בעוצמה וללבות עד יציאה מוחלטת וכואבת משליטה. ברגע אחד נשמטה הקרקע תחת רגלינו, כל תקווה לנורמליות נגוזה כלא היתה. […]
אז איפה אנחנו עומדים עכשיו? כבר לא קיץ אבל גם לא סתיו. כבר אחרי החגים אבל אין שום סימן לחזרה מיוחלת לשגרה. נדמה שהחיים נעים מדרמה אחת לשנייה, הכאוס ידו בכל והשפיות אינה אלא זיכרון רחוק ומעורפל ממה שנראה כמו קיום על כוכב אחר. אני מחליטה לעשות מעשה ולהחזיר את […]
עבור לא מעט אנשים ריבת שזיפי שגיב הידועה גם בכינויה ריבת פובידל היא הריבה של ילדותם, זו שתמיד היתה בבית, עמוקת טעם וצבע וסמיכה כמעט כמו רכז. ריבת השזיפים של ילדותי היתה ריבת שזיפי סנטה רוזה מלאי עסיס שהיתה סבתא טילה קוטפת מהעץ הגדול בבוסתן שלה – צבע היין, החמיצות […]
הדרך להפגנות מוצ"ש בבלפור עוברת תחת לא מעט גשרים עמוסי אנשים נחושים מנופפי דגלים שחורים. אנחנו צופרים בהתלהבות ומרגישים את ההתרגשות נבנית בבטננו לקראת עוד ערב רועש מנחילי מפגינים חדורי תקווה ואמונה בדרכם. אנשים, נשים, נוער ופעוטות, על דגליהם, חצוצרותיהם, תופיהם ומסכותיהם נוהרים לכיכר פריז מכל עבר. המחאה השבועית מתרחשת […]
בהינתן הזדמנות לבחור – אני אוהבת את האוכל שלי מוגש עם, על או בתוך לחם. מה שלא יהיו מרכיביו, תמיד טוב לספוג אותם בפיסת בצק טרייה ומתפצחת בנגיסה. כשהקיץ מאיים להימשך לנצח, לצרוב בלהבות חום ולהטביע בלחות אותנו ואת סביבתנו ללא שום אופציית מילוט נראית לעין, אני בוחרת את כיכר […]
