גרגירי חומוס קטנים, צהבהבים, בעלי חזות טיפתית קפוצת אגרוף, מושרים לילה במי ברז, מבושלים עד רכות מתמסרת, ממלאים את הבית ניחוח מתקתק, כבד ומעורר תיאבון. אני משרה, מבשלת, מסננת, אוכלת מהם חופן ועוד אחד. עכשיו עומדות בפני לא מעט אופציות לבחירה: לטחון בחברת טחינה ולימון למשחה חלקה שתתגלגל אחר כבוד […]
ביקור ביפן הוא חלום של שנים שהשתבש כבר מספר פעמים, רגע לפני שזכינו להגשימו. תחקירים, בדיקות, תכנונים והזמנות נגנזו באכזבה גדולה ויפן חזרה להיות רחוקה ומסתורית מתמיד, ולא רק בגלל הקורונה. לפני מספר שבועות, אחרי התכוונות ארוכה שסופסוף הבשילה לכדי מעשה, הצלחתי להתקרב מעט אל הגשמת החלום היפני ולבלות יום […]
פלוב, פילאף או אושפלאו – כולם שמות של אותו תבשיל, עם שינויים קלים שמקורם במטבח הספציפי בו בושלו. בוכרים, אוזבקים, אוקראינים ושאר עמי מרכז אסיה ומזרח אירופה – כל אחד יש לו גירסה משלו לתבשיל הזה, כולן כוללות נתחי בשר שמתבשלים בישול ארוך בחברת גזר, בצל, אורז ושאר נותני טעם. […]
החמין הזה נולד לגמרי במקרה, בהבזק של רגע, מתוך התפעלות עמוקה משלל ירקות השורש החורפיים, חובבי הקור, ירוקי העלים ופריכי הגוף, שהסעירו את דמיוני ועוררו חשק בלתי נשלט לרצף בהם תחתיתו של סיר גדול. אפשר היה להוסיף להם בשר או עצמות, אבל היתה לי תחושה שיהיה מעניין להשתחרר מקיבעון החמין […]
השמן ממילא נשפך כמו מים, משפחות גרעיניות יותר או פחות מתכנסות לאור שלהבות נרות מרצדות בחנוכיות, מנסות להכניס מעט אור הביתה בתקופה בה נדמה שהאופל שולט בכל. אין שלג בחוץ אבל האוויר נקי ובקצות היום מורגשת קרירות פריכה המרעננת את הגוף עם כל נשימה. עם הקור מגיעים בני משפחת המצליבים […]
תושבי דרום איטליה ידועים בחיבתם לאוכל מטוגן. מי שימצא עצמו משוטט בשעת טרום צהריים ברחובות נפולי, בארי או קטניה יוכל לנתב דרכו אל ארוחתו על פי ניחוחות השמן המבעבע בתוכו מקפצים מיני בצקים, עם או בלי מילוי, משתזפים לאיטם עד שנשלפים מתוכו שחומי מעטה פריך. הבזק של מלח או סוכר, […]
הימים ימי ראשית החורף. גשם יורד בתיפוף עצבני, מכלה ומחיה בו זמנית. השמיים קודרים, הים והנפש סוערים. נדרשת התכנסות, עם הרבה חום. החורף הוא שעתם היפה של שוכני המעמקים. מיני שורשים תפוחים ממים, אוצרים בחובם טעמי אדמה עמוקים, ראשיהם עטורים לתפארת פלומות עלים בשרניים, ירוקים ומלאי רעננות. מכל השורשים יש […]
פסטה פיצ’י, שמקורה באיזור סיינה שבטוסקנה, היא כנראה הפסטה הכי פשוטה שתכינו בבית. הכנתה אינה דורשת מכונת פסטה והיא במהותה הכי פרי סטייל נטולת חוקים ומגבלות. בצק נטול ביצים, גמיש ונוח לעבודה, שתי ידיים מיומנות יותר או פחות ורוטב לבחירתכם – זה הכל. בעבודת רידוד ידנית, שמזכירה יותר מכל הכנת […]
בעיירה קטנה מצפון לעיר קטניה בסיציליה, על מדפיה המאובקים של חנות וינטג’ קטנה וצפופת חפצי נוי שפונו מביתם המקורי ומחפשים משפחה מאמצת, מצאתי את קעריות החרס האלה: לא ידעתי מה ייעודן. האיטלקית שבפי, כמו גם האנגלית שבפיה של בעלת החנות, לא הספיקו בכדי לזכות אותי בהסבר. הן היו יפות ומיוחדות. […]
רוני פרצ’ק חברתי (אותה פגשתם כבר כאן וגם כאן) היא אשה שמוכרחה להיות בתנועה – לפרוס כנפיים בכל הזדמנות ולהיעלם למשך ימים, שבועות ואם אפשר גם חודשים, במקום כזה או אחר בעולם בו אפשר ללמוד דברים חדשים על דתות ותרבויות רחוקות, לפגוש אנשים לא שגרתיים ולהרחיב את תחומי המחקר והכתיבה […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
