פסטה פיצ’י, שמקורה באיזור סיינה שבטוסקנה, היא כנראה הפסטה הכי פשוטה שתכינו בבית. הכנתה אינה דורשת מכונת פסטה והיא במהותה הכי פרי סטייל נטולת חוקים ומגבלות. בצק נטול ביצים, גמיש ונוח לעבודה, שתי ידיים מיומנות יותר או פחות ורוטב לבחירתכם – זה הכל. בעבודת רידוד ידנית, שמזכירה יותר מכל הכנת […]
בעיירה קטנה מצפון לעיר קטניה בסיציליה, על מדפיה המאובקים של חנות וינטג’ קטנה וצפופת חפצי נוי שפונו מביתם המקורי ומחפשים משפחה מאמצת, מצאתי את קעריות החרס האלה: לא ידעתי מה ייעודן. האיטלקית שבפי, כמו גם האנגלית שבפיה של בעלת החנות, לא הספיקו בכדי לזכות אותי בהסבר. הן היו יפות ומיוחדות. […]
רוני פרצ’ק חברתי (אותה פגשתם כבר כאן וגם כאן) היא אשה שמוכרחה להיות בתנועה – לפרוס כנפיים בכל הזדמנות ולהיעלם למשך ימים, שבועות ואם אפשר גם חודשים, במקום כזה או אחר בעולם בו אפשר ללמוד דברים חדשים על דתות ותרבויות רחוקות, לפגוש אנשים לא שגרתיים ולהרחיב את תחומי המחקר והכתיבה […]
עונת הדלעת בעיצומה, וזה סימן מובהק שהסתיו כבר באמת כאן. עגולות חמוקיים כתומים, הן רובצות בין רגבי אדמה לחה בערוגות גינה או בשדות, הגבעולים שחיברו אותן לשיחי האם חומים ויבשים. מתחת לקליפתן הקשה בשרן פריך ומתפצח, נושא בתוכו מתיקות נעימה שתודגש בבישול. לא מעט זני דלעת גדלים ונמכרים בשנים האחרונות […]
סימנים קלים מראים שהקיץ מתקרב אל קיצו. רגע לפני המעבר לשעון חורף מורגשים לעת ערב משבי רוח מבשרי טובות ואיתם מפציעים בשווקים ירקות ופירות סתוויים שכמו קוראים לחילופי עונות גם במטבח. הגוף והנפש מבקשים לעצמם ניחוחות של תבשילים שבילו שעות ארוכות על הגז או בתנור, אולי אפילו קערית מרק מהבילה. […]
אז איפה אנחנו עומדים עכשיו? כבר לא קיץ אבל גם לא סתיו. כבר אחרי החגים אבל אין שום סימן לחזרה מיוחלת לשגרה. נדמה שהחיים נעים מדרמה אחת לשנייה, הכאוס ידו בכל והשפיות אינה אלא זיכרון רחוק ומעורפל ממה שנראה כמו קיום על כוכב אחר. אני מחליטה לעשות מעשה ולהחזיר את […]
חגי תשרי, ראש השנה בראשם, כבר בפתח. לא יודעת מה איתכם אבל אני מתקשה לחוש את אווירת החג המתקרב או למצוא סימנים להתחדשות, להתחלות חדשות מבשרות טוב, לכל מה שבדרך כלל מביא איתו הזמן הזה בשנה. הימים הולכים ומתקצרים, עמודי חצב בכל פינה, תפוזי בוסר ראשונים מחליפים פירות ליים אחרונים, […]
עבור לא מעט אנשים ריבת שזיפי שגיב הידועה גם בכינויה ריבת פובידל היא הריבה של ילדותם, זו שתמיד היתה בבית, עמוקת טעם וצבע וסמיכה כמעט כמו רכז. ריבת השזיפים של ילדותי היתה ריבת שזיפי סנטה רוזה מלאי עסיס שהיתה סבתא טילה קוטפת מהעץ הגדול בבוסתן שלה – צבע היין, החמיצות […]
הדרך להפגנות מוצ”ש בבלפור עוברת תחת לא מעט גשרים עמוסי אנשים נחושים מנופפי דגלים שחורים. אנחנו צופרים בהתלהבות ומרגישים את ההתרגשות נבנית בבטננו לקראת עוד ערב רועש מנחילי מפגינים חדורי תקווה ואמונה בדרכם. אנשים, נשים, נוער ופעוטות, על דגליהם, חצוצרותיהם, תופיהם ומסכותיהם נוהרים לכיכר פריז מכל עבר. המחאה השבועית מתרחשת […]
בהינתן הזדמנות לבחור – אני אוהבת את האוכל שלי מוגש עם, על או בתוך לחם. מה שלא יהיו מרכיביו, תמיד טוב לספוג אותם בפיסת בצק טרייה ומתפצחת בנגיסה. כשהקיץ מאיים להימשך לנצח, לצרוב בלהבות חום ולהטביע בלחות אותנו ואת סביבתנו ללא שום אופציית מילוט נראית לעין, אני בוחרת את כיכר […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
