הדרך להפגנות מוצ”ש בבלפור עוברת תחת לא מעט גשרים עמוסי אנשים נחושים מנופפי דגלים שחורים. אנחנו צופרים בהתלהבות ומרגישים את ההתרגשות נבנית בבטננו לקראת עוד ערב רועש מנחילי מפגינים חדורי תקווה ואמונה בדרכם. אנשים, נשים, נוער ופעוטות, על דגליהם, חצוצרותיהם, תופיהם ומסכותיהם נוהרים לכיכר פריז מכל עבר. המחאה השבועית מתרחשת […]
בוקר יולי לוהט בשדות של פארמה קולטורה, חווה חקלאית אורגנית שהפכה (בזכות הזוג המייסד גיל ונדב עמית והצוות המסור, הנלהב ורב הידע שיצרו) למרכז תרבות וצריכה מבוסס קשר עם האדמה. מצוידת במזמרה ובסל קש אני מטפסת אל הערוגות הפורחות כאילו האביב עוד כאן. שעועית ולוביה, ענבים ותירס מתוק, דלעות בשלל […]
שמחה גדולה ממלאת את ליבי כשמפציעים בשוק ראשוני פרחי הארטישוק. צפופי עלים מחודדים בצבעי ירוק וסגול, טריים ומהודקים, מגינים בנחישות על לבבות בשרניים. הדרך הפשוטה והזמינה לאכול ארטישוק היא הרתחה קצרה, שאחריה ניתן לשקוע בתלישת העלים בזה אחר זה, בטבילתם ברוטב ובכירסום קצותיהם הבשרניים עד שנחשף ליבם הנכסף. מי שירצה […]
ראש השנה כבר מאחורינו אך ארוחות חג רבות עוד לפנינו. הימים מתקצרים, משבי רוח עם רמז לקרירות מצננים את האוויר ומחיים גוף ונפש. זה הזמן להעמיד סיר גדול של מרק עוף שיימזג אחר כבוד לצלחות עמוקות, רחבות שוליים ומעוטרות בפרחים, בתוכן נחים שניים-שלושה קרפלך – כיסונים שמנמנים במגוון מילויים. מרק […]
אוגוסט הגיע מוקדם השנה, או שמא רק נדמה שמידות החום והלחות ממהרות לעלות, לטפס ולהכות ללא רחמים בחי ובצומח באשר הם? חם. חם מאוד. המזגן מזיע ממאמץ. בין גלי הים משתכשכות המוני מדוזות עוקצניות. האוויר אינו זז, גם ערבו של יום אינו מביא עימו מזור, בקושי הקלה קטנה. השהות במטבח […]
בסימטת האורקייטה, ליד כיכר הכנסיה בעיר בארי בפוליה, יושבות נשים מבוגרות, גדולות ממדים, וקורצות בידיהן המיומנות פסטה אורקייטה (אפרכסת באיטלקית) במהירות הבזק. חמושות בסכין ישנה ותו לא, הן יורות תחת ידיהן עוד ועוד אוזני פסטה עשויות בצק צהוב מקמח דורום קשה. אפשר לבשל את הפסטה שלהן כשהיא טריה מאוד […]
שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]
בילדותנו היה חג השבועות חג של שמחה גדולה. אמא שזרה זר פרחי גינה להתגנדר בו בחברת בגדים צחורים ומילאה טנא בפירות קיץ ראשונים אליהם התגעגענו שנה שלמה. יחד נסענו אל הדודים והחברים במושב לצפות בטקס הבאת הביכורים ולבצור אשכולות ענבים ראשונים, ספק בשלים, בכרם המשפחתי הגדול. רכובות על גבי טרקטור […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
בוקר יום שלישי בשוק הגדול של נצרת. על אף החמימות הבלתי חורפית בעליל מתנהל לו השוק בהמולה השמורה לעונות קרירות, ירוקות ופוריות. דוכנים עמוסי פרי הדר – תפוזים וקלמנטינות, לימונים ופומלות – כולם מבריקי קליפות בשרניות. פקעות שומר שמנמנות, ראשיהן מעוטרים בנוצות עלים ירוקים, אסופת צנוניות סמוקות בוורוד עז, צרורות […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
