הדלעות בשיא עונתן. הן טריות, בשרניות, מתוקות ובוהקות בגוונים של כתום. בשנים האחרונות אפשר לפגוש בשווקים ובארגזי הירקות האורגניים יותר ויותר זנים של דלעת, כל אחת בגודל ובצבעים משלה, כל אחת ועדינות מרקמה. טריפולטאית, תאילנדית, יפנית, פרובנס, נפולי, ערמונים, דלורית ואפילו אחת תכלכלה יפהפיה שזכתה לשם המחייב כתר המלכה. כשהן […]
כמו הרבה סוגיות אחרות שמאפיינות את המציאות הישראלית, גם עגבניות הן עניין לא פתור. ארץ שלכאורה נועדה לספק ליושביה עגבניות שמש נפלאות, ארומטיות, מזני מורשת, עזי טעם, ריח וצבע, מוצאת את עצמה מצמיחה חיקויים נחותים, כמעט מעליבים, של המקור. כאלה שיאריכו אמנם חיים על המדף ויהיו זמינים כל השנה, אבל […]
משמשים בעונתם, מיתרונותיו הבודדים של הקיץ הישראלי ההביל. אט-אט הם מפציעים בשווקים. כמעט בוסריים, קשים וחמצמצים, נושאים ניחוח עדין, רמז לטעם העז שיפתחו בשבועות הקרובים לצד מתיקות נעימה, נטולת תוקפנות. משמשים של תחילת עונה הם בגדר הבטחה. אני עוברת ליד ארגזי המשמש בשוק, חופנת מהם בין כפות ידי ומריחה. מוכרח […]
כשמזג האוויר משתנה – השמיים מתבהרים והימים הופכים ארוכים וחמימים – נדמה שמשהו בי מתעורר ומלבלב, ממש כמו העצים והצמחים בגינה, והשינוי מורגש בכל, גם במטבח. פתאום מתחשק לי לערבב ירקות לסלט רענן כזה או אחר, לטפס במעלה הסולם לגינת הירק שעל גג החנייה וללקט מכל הבא ליד: קישואים פצפונים […]
בכל מקום אני פוגשת אותם: גדולים, שמנמנים, פחוסים, בוהקים בירוק חיוור. ראשי כרוב מגושמי מראה רובצים בשדה זה לצד זה, ארוזים היטב במעטפת עלים נוקשים שמסוככים על ליבם הלבנבן כאילו באמת חלפה על פניו חסידה ארוכת מקור והטמינה למשמר תינוק בן יומו. כרוב ערבי, כרוב בלדי, מלפוף – חלק מהכינויים […]
לפני חודשיים פלוס חשבנו לתומנו שהמגיפה המטרידה כבר מאחורינו. באופטימיות מהולה בלא מעט התרגשות תיכננו חופשת קיץ בלסבוס (עוד ידובר בה בשבועות הקרובים) ועוד אחת בחגים שתכלול אפילו את החייל. חשבנו שמסיכות, בדיקות ובידודים הם נחלת העבר שנותר מאחור ועוד מעט יהפוך לזכרון רחוק בחזקת ההיה או חלמנו חלום בלהות? […]
קפה של בוקר במטבח של נטע נבות (חברה ושכנה בעלת ידי זהב, חשיבה יצירתית וחוש אסתטי שאין שני לו, אותה פגשתם כבר כאן), מוקפות משמשים בשלים סמוקי לחיים לשמם התכנסנו בתקווה להפיק את המקסימום מהפרי האהוב כל כך על שתינו, רגע לפני שתסתיים עונתו הקצרה והוא ייעלם מחיינו עד שנה […]
ימי ראשית הקיץ והחצילים במיטבם. עוד מעט יעלו הטמפרטורות והערבה (בית גידולם העיקרי של החצילים) תבער בחום הגיהנום של הדרום, חום שאפילו יצורי קיץ מובהקים כמו חצילים יתקשו לשרוד בו. אבל בינתיים יש מהם שפע זנים והם טריים, בוהקים כמו נצבעו שכבת לקה מבריקה, עדיין חפים (או כמעט חפים) מגרעינים. […]
יומולדת בחורף בסיומה של שנה שמעטות היו הסיבות לחגוג בה. אין לאן לברוח, השמיים סגורים למי שיחסיו עם אלוהים אינם קיימים או אינם מוגדרים. אני מברכת על קיומן של חברות חרוצות שיש להן ימי חופשה שחובה לנצל, אורזת תיק קטן ומפליגה דרומה אל נופי המדבר הקסומים, שאין כמוהם מרחיבי לב […]
אז איפה אנחנו עומדים עכשיו? כבר לא קיץ אבל גם לא סתיו. כבר אחרי החגים אבל אין שום סימן לחזרה מיוחלת לשגרה. נדמה שהחיים נעים מדרמה אחת לשנייה, הכאוס ידו בכל והשפיות אינה אלא זיכרון רחוק ומעורפל ממה שנראה כמו קיום על כוכב אחר. אני מחליטה לעשות מעשה ולהחזיר את […]
